ריסון ודיוק בקריאה – פרק שני

מחפשים עוד כלים ודרכים לחיזוק הדיוק בקריאה אצל תלמידים?

קבלו שיתוף של מורות החברות בקבוצת "כלים שלובים", ותתחילו לרקוד…

* חיה אלתר ממליצה:

1. לוחות האימון של וינגרוד – בדרך כלל משתמשים בלוחות אלה כדי לאמן בשטף, אבל אני משתמשת בזה דווקא לדיוק! אימון רב על קריאה הברה גלובלית סגורה מהווה הכנה טובה לקריאה הברתית מדויקת (ובהמשך ללא חלוקה). העיקרון כאן: הילד נדרש לקרוא במדויק, כאשר הדגש על המעבר בין התנועות הוא רק באלמנט אחד. יש כמה סוגי מעברים, ברמת קושי עולה. זה מסייע מאד לפיתוח גמישות חשיבתית – שגיאות של פרסברציה, וכן לסינתזה שהיא קריטית לקריאה מדויקת. הודות למעבר המדורג משתפרת היכולת להתייחס לכמה אלמנטים בו זמנית. אני משלבת את העבודה עם הלוחות, בתרגילים של שולי שרייבר. בס"ד זה עובד חזק!

חשוב לציין: אין עובדים על שני תחומים חלשים בו זמנית! אם הילד מתקשה גם בדיוק וגם בשטף, מתמקדים במטרה אחת בכל פעם. כשהמטרה היא דיוק – אין להתייחס לקצב הקריאה!

2.  ׳ריקוד הניקוד׳ – הבסיס לדיוק הוא קישור גרפו-פונמי. לקשר סמל לצליל ולהיפך. ברוב המקרים הקושי הוא שמיעתי. פיתחתי תרגיל חמוד שנקרא 'ריקוד הניקוד'. לכל תנועה (ניקוד) – יש תנועה פיזית, שמתאימה לה: פתח – ידיים לצדדים, חולם – על הראש,  וכן הלאה…. העיקרון כאן הוא לשלב את החוש התנועתי – שכל הגוף עובד, (בשונה מהקינסטטי – שהתנועה יוצאת מהיד), זה מסייע לזיכרון. המשחק: אומרים מילה בליווי התנועות המתאימות. למשל: המילה 'כיסא' – נקודה על הסנטר (חיריק), ידיים על המותניים (צירה). בלי לראות את המילה, רק שמיעתית! אח"כ משלבים גם את החזותי – כרטיס התנועה / כתיבת הניקוד. מתמקדים בתנועות ולא באותיות, כדי לחזק את אלמנט התנועה. הדירוג הוא לפי מורכבות המילה, וכשמשלבים גם שווא – גם הוא מקבל ייצוג תנועתי: ידיים טופחות על הברכיים. בתחילה זה איטי ומסורבל, אח"כ מצליחים לעשות זאת באופן אוטומטי וראו זה פלא – זה משפיע גם על הקריאה…

אפשר גם לבחור שיר ולשיר אותו עם תנועות לפי ההברות, למשל: כי ה-ר-בי-ת טו-בו-ת ע-לי… (אם זה הורס לכם את ההנאה, תחלקו רק את הקטע הראשון ואח"כ תרקדו בחופשיות…) אותו עיקרון – אני עושה גם באורגנית – על הלחצנים יש מדבקות עם הניקוד, ו'מנגנים' את המילים. לא לשכוח לעשות לחצן של שווא ושל 'בלי כוח'.

3.   ניקוד מילים – על הדף תמונה ומילה שאינן מנוקדת. על הילד להשמיע לעצמו את המילה ולנקד בהתאם. אפשר לשלב זאת במהלך הקניית הקריאה, בכל פעם מילים שיש לנקדן בתנועות שכבר למד. [להורדת דוגמית מערכת ניקוד פונולוגי]

* ענבל בן שחר משתפת:

1.   שפה זרה בעברית – הישגתי דו שיח בשפה זרה, הכתובה באותיות עבריות. אני והתלמידה "שוחחנו" – אחת הייתה דמות א' והשנייה דמות ב'. כל אחת בתורה קראה את המשפטים שלה. אחר כך סיפרתי לתלמידה מה התרגום של מה שקראנו. אפשר לומר שזהו תרגול בקריאה של מילות טפל בצורה נחמדה ומשמעותית יותר.

2.   סדר הפוך – אני נותנת לתלמידות לקרוא מילים בסדר הפוך, זה יוצר ריסון ומיקוד באופן טבעי.

 פיתוחים חדשים ״יוצאים מהכלים״

על סמך רעיון ׳ריקוד הניקוד׳ של חיה אלתר, שילבתי בערכת "חפירות פונולוגיות" גם דפי תנועה לפי ניקוד. [להורדת דף לדוגמה לפעילות "תנועה בתנועה"] מלמדים את התלמיד תנועה קבועה לכל צליל, כשאות ללא ניקוד – התנועה היא תמיד הנחת הידיים על הרגליים (בישיבה). אותיות ה"א או א' שאינן נשמעות – לא מסמנים כלל. אופן הפעילות: כל אחד בתורו – המורה או התלמיד, מציג מספר תנועות בהתאם לאחת המילים שמופיעות על הדף. על המשתתף השני לזהות לפי תנועות אלה את המילה הנבחרת. באופן זה, המיקוד הוא על הניקוד כגורם משמעותי, ללא עירוב של צורך בהשמעת הצליל, התייחסות למשמעות וכו'. נטו מיקוד בניקוד וקידוד לתנועה.

בנוגע לפעילות ״שפה זרה בעברית״ של ענבל הייתי ממליצה על הספר: ״עברינגליש״ של יעל רוטנברג. בכל עמוד היא מתמקדת בקטגוריה מסוימת, המילים מוצגות בציורים, כיתוב בעברית, וכיתוב באנגלית: פעם באותיות לועזיות, ופעם באותיות עבריות. ניתן לעיין, לקרוא ו״ללמוד אנגלית״ גם עם בנים. אפשר לערוך פעילויות מקסימות נוספות. אולי פעם עוד אוציא לאור חוברת נלווית שמחזקת: קטגוריות, דיוק בקריאה, כתיב וגם … אנגלית.