הזיכרון הוא אחד המרכזיים בכישורים הניהוליים.
הוא גם מן הכישורים הבסיסיים בלמידה.
מה הוא כולל, וכיצד ניתן לפתח אותו?
זיכרון באופן כללי הוא האפשרות להתבסס על מידע קיים כדי להשתמש בו באופן אוטומטי (בלי לחשוב כל פעם מחדש איך להתארגן לקראת פעולה מסוימת), הזיכרון מאפשר הוספת מידע חדש (אי אפשר ללמוד צירופי אות ותנועה בלי לזכור את צלילי האותיות).
מקובל לחלק את הזיכרון לזיכרון חזותי (זוכרים מה שרואים) ולזיכרון שמיעתי (זוכרים מה ששומעים). אבל יש גם זיכרון תנועתי, רגשי ועוד.
בלמידה פרונטלית, עיקר רכישת הידע נעשה באופן שמיעתי.
אחד הקשיים המרכזיים בזיכרון שמיעתי הוא הקושי לזכור פרטים שאין ביניהם קשר. שמות של אנשים, מקומות, תאריכים ורשימות של מילים יוצאות דופן… אפשר למצוא תלמידים רבים שיכולים להסביר תהליכים, לנמק ולציין גורמים לתוצאות מסוימות. אפילו לפרש פסוק מן המקורות בכמה כיווני חשיבה – אבל לא ידעו לציין איזה מפרש אמר כל פירוש, או איך קראו למקום שבו התרחש התהליך עליו הם מספרים כל כך יפה. זה אומר שהעיבוד ההקשרי שלהם עובד טוב, והזיכרון נשען עליו. מה שקשה להם הוא בזיכרון לפרטים.
ואיך אנחנו עוזרים?
בדרך העקיפה – אפשר ללמד את התלמידים לעקוף את הבעיה של הקושי לזכור פרטים ללא הקשר, על ידי הוספת הקשר באופן מלאכותי. כשיש רשימת מילים אקראית, ניתן למצוא למילים ראשי תיבות, או ליצור מן המילים ברשימה סיפור או שיר. כך בנושא ההבחנה בין זכר לנקבה בשם עצם דומם, ישנה קבוצה של מילים ששייכות ללשון נקבה גם ללא סיומת או כלל מיוחד. בספרנו "הדקדוק בלשון שלי" מס' 4 – הבאנו אותן בתוך סיפור. ניתן ללמד את התלמידים לנצל טכניקה זו לשינון בכל תחום שהוא [להורדת דף הסיפור של יוצאי דופן בלשון נקבה].
בדרך המתקיפה – מלמדים את המוח לאחסן נכון פרטים גם ללא הקשר חיצוני, בעזרת הקשר פנימי. שהרי במוח כל תלמיד קיים מידע קודם, באופן טבעי כל מידע חדש 'מחפש חברים' במאגר הקיים, וכך יש יותר סיכוי שייקלט, ויאוחסן במקום המתאים. באופן זה קל אח"כ גם לשלוף אותו. איך עושים את זה? אפשר ליידע את התלמידים בדבר העניין, ואפשר לאמן אותם מגיל קטן. בשיטתה של גב' שולמית שרייבר המכונה בשם: נוירודינמיקה, לומדים איך לתרגל עם ילדים באופן הדרגתי ולפתח את המיומנות הזו של זיכרון שמיעתי לפרטים.
הוראה מעולה – רותמת את הנושאים הנלמדים לטובת הקניית הרגלי למידה יעילים. בספרי הלימוד להוראת העברית מבית "שבילים", שילבנו פעמים רבות לימוד של שיטות זיכרון, אסטרטגיות למידה שמהווים כלי חשוב לכל תלמיד ותלמידה. בספר "הדקדוק בלשון שלי" מס' 7 – נערכת הקניית כללי השוואים והדגשים. בהזדמנות זו נתנו בנוסף לכללים גם כלים כיצד לזכות את הכללים: בדרך שמיעתית, חזותית ועוד. [להורדת קובץ "מבינים וזוכרים שוואים"].