שיום ושליפה

יש ילדים שצריכים עבודה מקדימה

לפני השטף בקריאה.

כי יש להם קושי בשיום ושליפה.

מה זה, ועל מה זה?

את הגדרת המונחים בחרתי להעתיק מתוך הספרון המדהים "שיח עם אמא" של יראת נתנזון (052-7631247), וכך היא כותבת:

רכישת מילה חדשה נערכת בשלושה שלבים: זיהוי, שיום ושליפה.

הבנה, זיהוי: הילד מצביע על החפץ המבוקש.

שיום: הילד אומר את שם החפץ שמולו.

שליפה: הילד אומר את שם החפץ גם כשאינו רואה אותו.

איך באות לידי ביטוי הרמות הללו בקריאה? 

רמה בסיסית של היכרות היא רמה של זיהוי: הילד מזהה מתוך תפזורת אותיות את מה שמתבקש לחפש. איפה ד'? איפה ש'? רמה גבוהה יותר היא לדעת לשיים בעצמו: זו ד', וזו – ש'. וברמת שליפה הילד קורא מה כתוב. על פי הידע המאוחסן אצלו הוא שולף את הצליל המתאים לאות ולניקוד. בהמשך הילד אמור לשלוף בקריאה גם מידע לגבי המימד המורפולוגי של המילה תוך התייחסות לתבנית המילה ולשורש שבה. וכך נבנה לו העיבוד האורתוגרפי שהוא השלב בו הילד מצליח לקרוא בשטף.

כמאבחנת דידקטית ומורת שילוב אני יכולה להעיד כי רוב המתקשים בקריאה – לא עמדו בקצב הנורמטיבי לגילם במבחן השיום האוטומטי. זהו אכן גורם משמעותי בתהליך רכישת הקריאה. ככל שהילד יפתח את יכולת השיום והשליפה הנכונה במהירות – כך השטף בקריאתו ישתפר.

איך יודעים שהילד סובל מקושי בשיום ושליפה? (גם בלי אבחון תקני)

1. מספרים לילד סיפור ומבקשים שישחזר אותו. אם מתקשה לזכור את שמות הדמויות – יש סיכוי שזה על רקע קושי בשיום ושליפה.

2. בזמן שיחה חופשית שמים לב אם הילד מרבה להשתמש בג'סטות במקום במילים, נתקע לעתים קרובות בניסיון להגיע למילה מסוימת שעומדת לו "על קצה הלשון"… והוא מנסה לומר "נו, איך קוראים לזה…"

3. ועוד דרך מעניינת שהכרתי בקורס הנוירודינמיקה של גב' שולמית שרייבר: מראים לפני הילד כרטיס הברקה עם משהו שהוא מכיר: תמונה, אות, מילה. לאחר שתי שניות מסתירים את הכרטיס ומבקשים ממנו לומר מה ראה.

1. אם לא ידע – כנראה יש לו חוסר בידע (לא פיענח נכון וכד׳).

2. אם ידע ואמר מיד – כנראה אין לו בעיה.

3. אם ידע אבל אמר רק לאחר כמה שניות – כנראה הקושי שלו הוא בשליפה!

שליפה טובה חשובה גם ללמידה – הילד מאחסן את המידע שנלמד, ואמור לשלוף אותו בעת מבחן. לכן להשתמש בידע המוטמע ולשלוף אותו ברגע הנכון זו מיומנות חשובה. כשיש לתלמיד קושי בשליפה ניתן לעקוף אותו במסגרת בית הספר – ולהמליץ על מבחן של "שאלות סגורות", הילד צריך רק לזהות את התשובה הנכונה ולא לשלוף אותה בעצמו. אבל במבחן החיים יש לפעמים "שאלות פתוחות"… ועדיף שנמצא דרכים לשפר את השיום והשליפה במידת האפשר.