שליפה וקריאה

על הקשר בין שיום לקריאה כבר דיברנו במאמר נפרד.

הפעם נדון בשאלה: כיצד משתלבת שליפה בפיענוח בקריאה, ובכלל בלמידה?

יכולת השליפה מתבססת על ארגון קטגורייאלי במוח. הארגון הזה חשוב גם בקריאה – לפיענוח. אם נשים לב, המערכת של פיענוח צופן הקריאה בנוי על קטגוריות: קבוצת האותיות וקבוצת התנועות. כשהקטלוג מפותח במוח, קל יותר לשלוף את צלילי הצירופים לפי הבנייה של צליל האות מקטגוריית האותיות, צליל התנועה מקטגוריית התנועות. סינטזה של שניהם יחד יוצרת את הצירוף.

כיצד משתלבת שליפה בתהליך קריאת מילים?

כאשר המילים שהילד נחשף אליהן מאורגנות במוח לפי קטגוריות, קל לו גם לשלוף אותן. הוא מפענח, ואומר את המילה שקלט בשטף  ובמהירות.

כיצד משתלבת שליפה בתהליך הלמידה בכלל?

מטלות לימודיות רבות דורשות ארגון מידע, כמו: היכן מופיע המספר 4 בהקשר לפסח? או האות מ׳ בהקשר לפורים? במטלות אלה, הילד נדרש לערוך סריקה של המאגרים במוח, ולאתר פריטים לפי קריטריון חדש.

אפשר לבחון את היכולת הזו בעזרת משימות כמו: שליפת שמות של פריטים בצבע צהוב, או שמות של פריטים שצורתם עיגול.  גם שליפת מילים שמתחילות באות מסוימת או בתנועה מסוימת נחשבות כדורשות שליפה שאינה בקטגוריות קיימות במוח. שליפה כזו נקראת גם: שליפה פונטית. לרוב, ילדים שמתקשים בפונולוגיה יתקשו גם במטלה זו. גם מיון פריטים לפי שני תבחינים, ואח״כ שיבוצם במטריצה עשוי לסייע בכך.

מה אפשר לעשות בשביל לפתח שליפה כזו?

גם כאן כדאי לעבוד מהפרט לכלל ומהכלל לפרט:

מהפרט לכלל – מציאת מכנה משותף בין שני פריטים, גם אם הם לא שייכים לאותה קטגוריה. למשל: תפוח וכדור – שניהם עגולים. מטריה וכובע – שניהם מעל הראש. ספר ושלט – בשניהם כתוב משהו. תלמיד שיודע לקרוא – ניתן לערוך פעילות זאת על מילים כתובות. תלמיד שעדיין לא קורא – אפשר לבצע את הפעילות בעל פה ולהרוויח גם אימון בזיכרון. ובהמשך – לבקש למצוא יוצא דופן יצירתי לארבע מילים כמו: בקבוק, מעטפה, דלת, אבן – את כולם אפשר לפתוח, רק את המעטפה לא. או למשל: דלת, פלאפון, גלגל, ספר – כולם בצורת מלבן, חוץ מהגלגל.

מהכלל לפרט – אפשר לבקש מהילדים לשלוף כמה שיותר שמות של דברים שאפשר להרכיב (פזל, לגו, להרכיב ילד על אופניים, או על הכתפיים…) שמות של דברים שהם בצבע… בצורה… מתחילות / מסתיימות באות…

יש קטגוריות לשוניות שלא תמיד זוכרים שניתן 'לשחק' גם איתן. המרצה והמאבחן המומחה דן שהם ממליץ כבר מגיל גן לחשוף את הילדים לקשר בין מילים מבחינה מורפולוגית – להתייחס לשורש ולתבנית. 

אפשר לשאול: מה עושים במחדד – מחדדים, מה יוצא מהמחדד אחרי שמחדדים? חידודים. אילו 3 אותיות חוזרות במילים הללו? ח.ד.ד. אילו עוד מילים שייכות למשפחת חדד? לבקש דוגמאות: חידדתי, מחדדים וכו'. וכך גם עם המשקלים: להשמיע כמה מילים מאותו משקל, ולבקש להוסיף דוגמאות: נשפך, נשאר, נזכר, נ… [להורדת דף תרגול קשרים בין מילים במשפחה מתוך "בשביל הלשון" מס' 2]

מה עוד אפשר לעשות?

עם תלמידים קוראים ניתן לערוך טבלת מטריצה או משחק בשתי קוביות,  על מילים בהתייחסות דו מימדית: 1. אות+ניקוד 2. קטגוריה סמנטית + צבע / אות פותחת 3. שורש+תבנית

בערכת ״קריאה פלוס שיום״ הילד לומד להתייחס למילה מכיוונים שונים. אחרי שהכיר את השורש ואת התבנית, מגיע דף אימון שדורש התייחסות לצורה וצבע של פריטים. ובהתאמה: לשורש ולתבנית של מילים. הקשרים הללו בין המילים יוצרים מוכנות לרכישה יעילה הן של הקריאה, והן של הכתיבה. שכן הכתיב התקין בנוי על התייחסות לשורש המילה וכן על התייחסות לתבנית המילה. וגם הקריאה, בפרט בלי ניקוד מתחשבת באלמנטים אלו.

רעיונות נוספים לפיתוח שליפה

מתוך תגובות מורות נוספות החברות בקבוצה

* עלקי גרינבוים – מנהלת מכון "מדרגה" להדרכת מורות

עלקי טוענת שמלבד הקטגוריות, מאגר המילים במוח מקושר לעוד עניינים רבים. וככל שנחזק את הקשרים הללו, כך המילה החדשה תיקלט היטב במאגר ותישלף ביתר קלות. כדוגמה היא נתנה את הפרי: דובדבן –

בשלב ראשון: נערוך היכרות חזותית ומעמיקה: איך נראה הדובדבן? עיון בתמונה ותיאור תוך הזכרת שם הפריט: הדובדבן עגול, הדובדבן קטן, הדובדבן אדום, הדובדבן מגיע עם חבר תאום. נוכל להכין "כוורת מאפיינים" למושגים החדשים שכוללת את התחומים שהוזכרו וכן טעם, ריח וכו'. כל מושג חדש יכנס באופן חזותי ובאופן שמיעתי למקום המתאים במוח, עם גישה ישירה לשליפה.

בשלב השני: נוכל לכוון לתחומים נוספים:

מה מזכיר לי הדובדבן?

כדור עגול וקטן – (תחום המשחק)

את סבא ממושב בית חלקיה (משפחה)….

אח"כ אפשר להמליל לו את 'מה שיקרה': עכשיו תיזכר בדובדבן הרבה פעמים -כשתפגוש את סבא מהמושב, כשתשחק בכדור, כשתחשוב על עיגול, כשתאכל משהו מתוק כמו דובדבן וכן הלאה…

אני מוסיפה ואומרת שניתן להוסיף עוד משחק לחיזוק הקשרים והגמישות: נקרא לו ״משחק רכבת״ – מניחים על השולחן פריטים שונים, או כרטיסי תמונות מגוונות. שואלים על האחת, למשל: מחדד – מה יש בו? חור, במה מכל הפריטים הללו גם יש חור? – בקבוק. שואלים עליו שאלה חדשה: מה שמים בבקבוק? – מים. במה עוד שמים מים? – אמבטיה. וכן הלאה.

* חנה אוריאן

ממליצה על משחק "תירס חם" לטיפוח הקטגוריזציה: הילדים מחפשים מילים רבות ככל הניתן בקטגוריה מסוימת, ונדרשים גם לכתוב זאת עד ששעון החול מסמן לעצור. אם הילד מתקשה לכתוב במהירות, הוא אומר – והמורה רושמת. באיזו קטגוריה ייתן הכי הרבה? ואני מציעה שהתחרות לא תהיה בין ילדים, אלא בין הילד לבין עצמו: לתת לאותו תלמיד לחפש מילים מקטגוריה מסוימת תוך דקה, בכמה הזדמנויות, ולראות כיצד הוא מצליח יותר ויותר.