ריסון ודיוק בקריאת מילים – פרק ראשון

תלמידים רבים מצליחים לקרוא צירופים כראוי, ועם זאת, בקריאת מילים וטקסטים נוטים לשגות. מה הגורם לכך? מה עושים בנידון?

חוסר דיוק בקריאת מילים, על אף שליטה באבני היסוד, יכול לנבוע מסיבות שונות, אך אינני הולכת לפרט אותן. אני רוצה לתת כמה דרכים בהן אני עובדת עם תלמיד במצב כזה.

1. חשיפה ומודעות – כדי שהילד יהיה שותף פעיל, ילמד להבחין בהבדלים ויתרגל להיזהר במיוחד בין מילים דומות מעלים את העניין על השולחן. [להורדת דף מודעות לדיוק בקריאת מילים דומות].

2. תרגול במילים –  כדי להרגיל את הילד במיומנות תוך הדגשת האלמנטים השונים שיכולים להיות זהים או שונים בין מילים דומות. [להורדת דף תרגול קריאה מדויקת במילים דומות]. הילד אמור לקלוט שצורת האותיות: דפוס או כתב אינה משנה, אבל החלפת אות או סדר האותיות במילה – משנה ועוד איך. ניתן לערוך תרגול דומה על מילים שבהן הניקוד שונה: שָׁאֲלָה – שְׁאֵלָה. לבקש לבדוק זוגות מילים האם הן זהות, ואם לא – במה הן שונות.

3. תרגול במשפטים – כדי להרגיל את הילד להשתמש במיומנות הריסון גם בשדה רחב יותר, ותוך שימוש בהקשר נתרגל עימו גם במשפטים. [להורדת דף אימון במילים דומות במשפטים]

חוץ מהמשימות המוצגות בדף המצורף, אפשר גם לחבר משפטים שבהם חסרות מילים. נותנים ״מיני מאגר״ – שתי מילים לבחירה להשלמה. המילים הללו דומות אך רק אחת מהן מתאימה בדיוק להשלמת המשפט. לדוגמה: אָמְרָה / הַמּוֹרָה * תשאלו את ______ מה היא ______. עבודות כאלה ואחרות ניתן למצוא בספר "בשביל הלשון" מס' 2.

תשובות לשאלות נפוצות:

* מה בכיתה ומה בבית?

בכיתה חשוב להביא את החלק של המודעות, לכן את דף החשיפה והמודעות מומלץ למלא יחד ולדון בכיתה. תרגול חשוב לעשות גם בכיתה וגם בבית. אני ממליצה לקחת מדף התרגול את הרעיון, ולבצע אותו בכיתה בצורה מעניינת בעזרת כרטיסים או לוח מחיק. ואז להביא את דפי התרגול כשיעורי בית, ולבדוק אותם בשיעור שלאחר מכן, ולהמשיך להתקדם…

* איך אפשר למגר את התופעה של שגיאות ותיקונים?

באופן כללי יש לעודד את התלמידים לרסן את עצמם לפני שהם קוראים. לתלמידים רבים קיימת נטייה לקרוא באופן התרשמותי, ואז לתקן. לפעמים קיימת גם תלות בתגובת המורה… (מכירות את המבט הזה של הילד לכיוון הפנים שלכן, במקום על הטקסט:)

אני מצאתי שפידבק פשוט עוזר מאוד: כל מילה שהתלמיד קורא נכון מסומן ב-וי. אבל אם קרא נכון מיד, בלי טעות-תיקון, ה-וי הוא 'מנצנץ', כלומר אני מוסיפה מסביבו קרני אור. כמה פשוט, ככה מעורר מוטיבציה…

* וכשעובדים בכרטיסים, אי אפשר לסמן וי…

לפעמים מדובר בקריאה מתוך כרטיסים או פעילות אחרת שגם בה רוצים לגרום לילד מוטיבציה להשקיע מאמץ בפעילות מאתגרת, להפעיל חשיבה, ולא לפעול באימפולסיביות. למקרה כזה, אני משתמשת בעידוד של פריטים תלת מימדיים. זה יכול להיות בדידים של חשבון, דיסקיות, חתיכות פלסטלינה, צביעה של חלק מציור מסוים.

פעם קניתי גם שתי ערכות של משחק "טנגרם" (מ"הכול בשקל") משחק אחד שמרתי שלם בארון, ואת מסגרת המשחק השני נתתי לילד. אחרי כל מטלה שביצע קיבל חלק מסוים מן ה"טנגרם" שלו. הוא מנסה לסדר, שמח לקבל עוד ועוד חלקים, ובסוף כשכבר יש בידו את כל החלקים (וסיימנו את כל המטלות שרציתי), הוא מנסה לסדר, ומסתבך כצפוי. אז אני שולפת את המשחק השלם, והוא "מעתיק" ממנו בסיפוק רב.