פיתוח יכולת השיום

יכולת שיום אוטומטי מהיר חיונית לשטף בקריאה,

יש כמה דרכים להשפיע על רמת השיום של התלמידים.

רוצים להכיר אותן?

במטרה לפתח את יכולת השיום (אמירת השם של משהו שרואים), נוכל לפעול בכמה שלבים:

שלב א' – רכישת ידע וזיהוי

לפני שנצפה מהילד שישיים משהו, עלינו להיות בטוחים שהוא יודע מה שמו.

כדי לשפר את הידע של הילד ולהעשיר את אוצר המילים שלו חשוב לדבר בצורה מיטבית. כלומר: במקום לומר לתלמיד – "תכניס את זה לשם", להשתמש בשמות הפריטים: "תכניס את דף העבודה למגירה שלך". יראת נתנזון מעודדת: גם אם לא זכרת לומר זאת מראש, תוכלי "לתקן" זאת לאחר מעשה, כשתאמרי: "תודה שהכנסת את דף העבודה למגירה שלך, כך נוכל למצוא אותו בפעם הבאה…".

משחק: "איפה יש כאן" – על השולחן מונחת תמונה המורכבת מפריטים שונים. המשתתפים, כל אחד בתורו בוחר פריט מסוים, ומבקש מהשאר למצוא אותו. מי שמוצא – בוחר אף הוא פריט. בצורה זו, נחשפים הילדים לשמות פריטים שונים, וגם משיימים בעצמם. אפשר לבצע פעילות זו גם על כל מה שרואים בחדר, או מבעד לחלון וכד׳.

שלב ב' – רמזים ומשחקים

אחרי שהילד יודע לזהות, לכאורה: מה הבעיה שישיים? הוא מכיר את הפריט ואת שמו, וגם יודע לדבר… אכן בחסדי ה' בד"כ הוא מסתדר. אבל לפעמים הזיכרון השמיעתי לפרטים נמוך, ולעתים קיימת יכולת שיום, אך היא איטית. שם החפץ קיים באוצר המילים של הילד, אבל לוקח לו זמן להעלות אותו. מה עושים?

• רומזים: מתחילים בשבילו את המילה המסוימת שצריך לשיים, זהו צבע צ…  יהיה לו קל יותר לשיים. אבל אנחנו רוצות להגיע למצב שלא נצטרך לרמוז לו, ושיצליח לשיים במהירות.
• למצוא משחקים שדורשים שיום מהיר, כמו: דאבל, "זוג או פח". מומלץ להיעזר במשחק "זוגותיות" הבנוי על בסיס משחקים אלו. משחק "זוגותיות" נותן חוויה משחקית בשילוב אימון שיום מושגי היסוד: אותיות, ספרות, צורות ומספרים. המשחק קיים בארבע גרסאות – קלאסי, כתב יד, כתב רש״י ואנגלית.

מהלך המשחק: כל ילד מקבל כרטיס אחד, שאר הכרטיסים מונחים בערמה עם הפנים למעלה. כל אחד מן המשתתפים מחפש את הסמל המשותף שנמצא בכרטיס שלו וגם בכרטיס הגלוי במרכז. כשהוא מבחין בו, ומשיים אותו – הוא לוקח את הכרטיס לרשותו. הילד מלא מוטיבציה לשיים נכון ולשלוף במהירות אותיות, ספרות ועוד – והרווח שלנו כפול!

• מתמקדים – כדאי לקחת את נושא מהירות השיום בתור יעד לשיפור. להקדיש בכל שיעור דקה לשיום של כמה שיותר פריטים (לפי הנושא בו עוסקים). ולעקוב אם מצליח לשיים נכון יותר פריטים בדקה משיעור לשיעור.

האם אכן יש שיום בקריאה?

בין החלקים המשמעותיים באבחון דידקטי הוא מבחן השיום של RAN  (שבו רצף אותיות וכן רצף ספרות שעל הילד לשיים במהירות בלי להתבלבל) טוענים כי זהו אחד הכלים לנבא קושי או הצלחה ברכישת הקריאה.

על מנת לתת כלים לאימון המוח בפעולת השיום, יצאה לאור ערכת "קריאה פלוס שיום". בערכה לוחות אימון לשיום אלמנטים חזותיים שונים כשבמקביל הילד לומד להתייחס להיבטים שונים בקריאה. תהליכים שקורא מיומן עושה באופן אוטומטי – מוצגים בפני התלמיד המתקשה באופן שמחייב אותו להתייחס אליהם, ומאמן אותו להפעיל את המוח במיקוד כלפי: מילים שחוזרות על עצמן, תבניות שכיחות בשפה, שורשים, אותיות שימוש ועוד… 

מי שרכשה את הערכה, תוכל להשתמש בשקפים של הבקרה גם על דף חדש זה.

ההוראות לשימוש בדף שיום וקריאה – שבעת המינים

לוח 1 – משיימים את הפירות (משבעת המינים): גפן, תאנה, רימון, תמר וזית. מבקשים מהילד: עליך להצביע על הגפן בכל פעם שהוא מופיע, ולומר את שמו. וכך בכולם. אח"כ עליו לשיים את הפירות לפי הסדר תוך מדידת זמן בסטופר.

לוח 2 – קוראים את המילים הבסיסיות: גפן, תאנה, רימון, תמר וזית. ומתייחסים לכל אחד באופנים השונים שהוא מופיע: גפן, וגפן, הגפן, לגפן, גפנים, מגפן. הילד מחזק את התפיסה הגלובלית של המילה תוך התחשבות בתוספת אותיות השימוש וריבוי. וכמובן – גם את השיום. אח"כ עליו לקרוא את המילים לפי הסדר תוך מדידת זמן. הכלל אומר שאם הילד טועה – עליו לחזור מתחילת השורה. שיקרא מהר, אבל שיזהר…

גם צעירים, שעדיין לא יודעים לקרוא יכולים להשתמש בלוח 1. ניתן גם לשחק איתם במשחקים פשוטים יותר הדורשים שימוש באוצר מילים ושיום תמונות בנושאים שונים.

ההוראות למשחק ״קוטפים פירות״: משיימים עם הילד את הפירות: קלמנטינה, אגוזים, דובדבנים, אגס, לימון, ענבים, אבטיח, תפוח, שזיפים, תפוז, תותים, רימון, אפרסק. זורקים קובייה, מתקדמים תוך כדי אמירת שמות הפירות שעוברים דרכם. אם לא יודעים נשארים ב"פרי החדש" עד התור הבא. המנצח: הראשון שהגיע למשבצת הסוף, עם כמה שיותר פירות בכמה שפחות תחנות…

שיום מהיר הוא אחד הדברים שמסייעים בהאצת קצב הקריאה, אבל יש עוד דרכים להגיע לשטף קריאה.

רוצים לקרוא על כך? עברו לפוסט שטף קריאה.

או שתגשו להכיר באופן מיידי את הערכות שנותנות את הכלים האפקטיביים בתחום:

פונולוגיה זורמת – לשיפור השטף בהפעלת המעבד הפונולוגי, מתאים בעיקר למילים מורכבות שצריך לפענח.

אורתוגרפיה זורמת – לשיפור השטף בהפעלת המעבד האורתוגרפי והמורפולוגי, מתאים בעיקר למילים שכיחות בשפה ובעלות תבניות מורפולוגיות מובהקות.

בתכנית עוד 2 ערכות לפיתוח השטף: סמנטיקה זורמת, וקריאה תחבירית, אבל הן עדיין בפיתוח…