בניין הזיכרון

נ אייל מציג מודל זיכרון בשם: רא"ש

במודל מטאפורה של בניין מערכת הזיכרון

ובבניין 3 קומות: רכישה, אחסון ושליפה

המידע שלהלן נבנה על סמך מצגת מאת גב' שרה קנופף ששולבה בקורס של גב' חני חוקת ב"בית המורה" המודגש – מתוך המצגת, השאר – פרשנות שלי 🙂

הבה נדמה את תהליך הזיכרון לבניין בן 3 קומות.

בקומה הראשונה – רכישה

בקומה השנייה – אחסון

בקומה השלישית – שליפה

כולנו יודעים שבתחילה – מלמדים את הילד מידע חדש. אח"כ שואלים אותו על כך, ומצפים שישלוף את התשובה.  אבל מה קורה באמצע? הקומה השנייה, היא קומה חשובה מאוד – קומת האחסון! ככל שהאחסון מאורגן יותר, כך השליפה תערך ביעילות ובמהירות.

כדי שהאחסון יהיה נכון, כדאי לדעת כמה כללים חשובים.

נחזור לבניין –

בכניסה לבניין תלויה מודעה עם כללים:

כלל ראשון – לא כל אחד יכול להיכנס את הבית!

העולם מלא גירויים, מסרים חזותיים, קולות ורעשים – אי אפשר לקלוט הכול, וגם אין צורך בכך. לא כל מה ששומעים ורואים – זוכרים (כשמדברים על החלק המודע…).

כלל שני – בכניסה לבית עדיפות לקרובי משפחה, לחברים, לבעלי הופעה בולטת, למתעקשים ונוקשים חזק, ולשליחים עם פרחים.

לכל ילד יש מאגר קיים במוח של מושגים, מילים וחוויות. הגירויים החדשים נקלטים פנימה בעיקר אם יש להם קשר ושייכות למאגר הקיים במוח. במקרים אחרים, יוכלו גם אירועים חדשים להיקלט ולהיחקק במוח, אם הם עוצמתיים. העוצמה יכולה להתבטא באפקט של הבלטה – משהו שונה מאוד מהרגיל, או ב"מתעקשים ונוקשים חזק" – שינון שוב ושוב של אותו תרגיל, ולאלו שמבטיחים להם פרסים, אם…

כלל שלישי – מרבית הנכנסים לבניין ישהו בו זמן קצר. רק מיעוטם יהפכו לדיירים קבועים.

כאן המקום לשים לב להבדל בין זיכרון לטווח קצר (במיידי, לאחר הרכישה) ולזיכרון לטווח ארוך (20 דקות לאחר הרכישה או יותר). השהייה הקצרה במוח – היא הזיכרון לטווח קצר. לרוב, הלימודים דורשים זיכרון לטווח ארוך, ויש להשקיע כדי להגיע לכך.

כלל רביעי – הנמצאים בבית מתבקשים לשמור על הסדר ועל יחסי שכנות טובים!

כאן הגענו לקומה השנייה – בשלב האחסון יש לנו יכולת להשפיע באופן משמעותי על הארכת טווח הזכירה. ככל שהילד יארגן את החומר הנרכש ויקשר אותו למידע המתאים במוח – כך יוכל לשלוף אותו בקלות וביעילות גם לאחר זמן ממושך.

כלל חמישי – הדיירים הקבועים מוזהרים כי צפויים שינויים במהלך השנים.

יש לקחת בחשבון שבמשך השנים הופכים דברים מסוימים לרלוונטיים פחות, וממילא מתרחשים שינויים בזכירת המידע במהלך החיים. וזה בסדר אם בת העשרה זוכרת יותר מילים באנגלית (בפרט כשהיא לפני מבחן מסכם), מאשר אמה בת העשרות שעכשיו מבררת על שידוכים לבוגרות…

ומבניין לבניין באותו עניין. כשערכתי את נושא "שבעת הבניינים" לספר "הדקדוק בלשון שלי" מס' 7 – שמתי לב שישנן צורות ניקוד קבועות בסיטואציות מסוימות. החלטתי לתת את זה ככלי, והקדשתי פרק מיוחד ל"ניקוד הקבוע". זה יכול להוות כלל בסיסי בזיכרון מערכת מרובת פרטים. לצורך כך הצגתי 7 דגמים של בניינים, על התלמידות לעיין בהם כדי לשחזרם מזיכרון. תוך כדי התהליך הן שמות לב שיש חלקים המופיעים בכל הבניינים, ולומדות להכליל אותם, ואז להתייחס לחלקים המייחדים כל אחד מהם. [להורדת דף ההקניה בנושא הניקוד הקבוע בשבעת הבניינים].

במאמר נוסף תוכלו לקרוא דרכים נוספות ליישום כללי רא"ש בלימוד יעיל ופורה.