---------

הבלוג

---------

פיתוח יכולת השליפה

יכולת שיום פריטים המוצגים לפני הילד – כבר השתפרה,

אבל מה קורה עם השליפה של מילים שאינן מצוירות מול עיניו?

שליפה – אמירת שם של דבר כשהוא לא נמצא בטווח הראייה.

מה זו בעית שליפה?

את שם הפריט מוציא הילד מתוך מאגר במוח. הקושי בשליפה אומר שהילד לא מצליח למצוא את השם, או שלוקח לו זמן רב מידי עד ששולף אותו.

מהם הגורמים לקושי בשליפה?

ההבדל בין 'שלפן' מהיר לבין האיטי יכול להיות כתוצאה משני גורמים:

א. אחסון לקוי   ב. קושי באחזור.

כדי להבין את המושגים, נדמה את זה לארגון פריטים בחדרים: ביקשת פעם משני ילדים להכין בגדים לשבת? קרה לך שהיו הבדלים בקצב הפעולה שלהם? גם כאן, יכול הקצב האיטי יכול לנבוע משני גורמים שונים: יתכן שהארון של האחד מאורגן, והשני מבולגן – אז ההבדל קשור לאחסון. וזה יכול להיות ששני הארונות מאורגנים, אלא שלאיטי יש בעיית אחזור, והוא מתעכב מכל מיני סיבות, כמו: הקפדה על דיוק לא רלוונטי, איטיות כללית, מוסחות וחוסר מיקוד במטרה. אצלו בעיה היא באחזור.

איך ניתן לערוך הבחנה מבדלת בין שני הגורמים?

נוכל לבחון את יכולת הקטגוריזציה אצל הילד. נבקש ממנו:

1. לומר ברצף שמות של מאכלים. בגיל 6 נצפה לשלוף 5 פריטים בחצי דקה.

2. למיין תמונות / מילים לפי קטגוריות.

3. למצוא יוצא דופן מתוך 4 פריטים לפי קטגוריות

אם הילד התקשה בכך, כנראה שהקושי בשליפה נובע (לפחות גם) מבעיה באחסון. הקטלוג במוחו לא מפותח מספיק. אם נמצא שהילד הצליח במטלות הללו, כנראה שהקושי בשליפה נובע מבעיה באחזור, קשה לו לשלוף את הפריט הנכון בגלל סיבות אחרות (אולי קושי רגשי, מוסחות, דפוס איטי כללי ועוד).

מה עושים לשיפור האחסון?

בשלב הראשון יש לחשוף את הילד לכמה קטגוריות, כמו: בעלי חיים, בגדים, מכשירי כתיבה, וזאת לאו דווקא כדי ללמד את אוצר המילים של קטגוריות אלו, אלא לתת לו להבין את העיקרון של החלוקה ל'קבוצות'. בכל קבוצה יש להתחיל באופן כללי, ואח"כ למיין לתת קבוצות במגוון אפשרויות: חיות יבשה/ים, בהמות/חיות/עופות/חרקים, טהורות/שאינן טהורות וכד'. כתרגול אפשר לשחק "ים-יבשה" בין הקבוצות השונות (המורה אומרת שם של פריט והתלמיד קופץ לאיזור המתאים לפי הקבוצה אליה הוא שייך, לאו דווקא ים-יבשה. זה יכול להיות עופות/חרקים וכד').

אחרי שהתלמיד הכיר את הרעיון, וגם כמה קטגוריות – ממשיכים להתקדם בנושא האחסון משני כיוונים: מהכלל לפרט (אילו פריטים אתה מכיר לקבוצת ה…) או מהפרט לכלל (לאיזו קבוצה שייך הפריט…).

מהכלל לפרט:

נותנים למיין פריטים לשתיים – שלוש קבוצות. למיין פריטים מקבוצה אחת לשתי תתי קבוצה. משחקי מציאת יוצא דופן על פי קטגוריה, וכן איסוף פריטים מקטגוריה נתונה (בחפצים, תמונות או כתיבת מילים). [להורדת כרטיסי מילים למיון פנימי מקטגורית המאכלים].

מומלץ לתת את אותן מילים למטלות מיון שונות: מאכלים – נוכל למיין גם לבשרי/חלבי, גם לפי מתוק/מלוח, וגם לפי מבושל / אפוי. פעילות זו מפתחת בנוסף לקטגוריזציה גם גמישות.

מהפרט לכלל:

אומרים לילד פריט והוא צריך לשייך אותו לקטגוריה. כאן נבקש לא רק מהקטגוריות שנלמדו, מתוך הנחה שהעיקרון נקלט. אם הילד צריך עזרה, אפשר לרמוז: איפה אתה מוצא את זה? (גן חיות/על הכביש) אילו דברים נוספים נמצא שם? או – באיזו חנות אפשר לקנות את זה? יש ילדים שיתייחסו לשימוש: נוסעים בזה, כותבים בזה…  יש שיבינו את ההשתייכות אבל לא ידעו את המושג, התפקיד שלנו לאשר את החשיבה הנכונה, ולדייק את המינוח: נכון, אמבולנס שייך לכל אלה שנוסעים, קוראים לזה "כלי רכב". ההבנה שפריט שייך לקבוצה מסוימת, וההכללה מעידה על ארגון במוח וגם על הבחנה בין עיקר לטפל, שכן התבחינים בין קבוצות צריכים להיות משמעותיים.

ילד שקורא – אפשר לשאול על הקטגוריה של מילים שקורא, אפשר לתת מטלת מציאת יוצא דופן בקריאה, ולאחר שמסמן – לבקש להסביר לאיזו קבוצה שייכות כל המילים, ולאיזו קבוצה שייכת המילה יוצאת הדופן.

בערכת "קריאה פלוס שיום" לקחתי את הרעיון צעד אחד קדימה. אחרי שהילד הבין את העיקרון של חלוקה לקבוצות מבחינת התוכן, אפשר לבקש ממנו להתייחס גם למימד הלשוני של השפה ולקטלג את המילים לפי שורשים. ההוראה בדף הקטגוריות של הציורים היא לא לשיים את הפריט, אלא להתייחס לקבוצה, ולומר: פרי, ממתק, כלי תחבורה וכו'. בעמוד ההשלכה לקריאה על הילד למצוא את 6 המילים בעלות שורש משותף (אחרי הדגמה) לקרוא אותן, לעבור לקבוצה הבאה לקרוא אותה ובסוף – לקרוא את כל המילים ברצף כשבמוח נערכת התייחסות אוטומטית לשורש המילה. ההתייחסות לשורש המילים מכוונת לשני דברים במקביל: גם לקשר בין המילים, וגם להבחנה בשוני ביניהן על אף הדמיון.

בקורס "נוירודינמיקה" של גב' שולמית שרייבר ניתן ללמוד איך להגיע לפיתוח שליפה גם כשהבעיה עמוקה. דרך הפעילות שלה הילד "מוכרח" להשתמש בקטלוג כדי להצליח במשימה, וכך הארגון הופך להיות אפקטיבי הרבה יותר.

נסיים את הנושא בהגדרה המילונית לשליפה: 

1. הוצאה מתוך קבוצת עצמים 2. המצאת תשובה במהירות

נחבר את שני המובנים: מציאת תשובה במהירות נעשית ע"י הוצאה מתוך קבוצת עצמים…

אולי יעניין אותך גם

-----

הוראה מתקנת

רגעים מכוננים בהוראה מתקנת

יש‭ ‬שיעורים‭ ‬של‭ ‬הקניה‭,‬ ויש‭ ‬של‭ ‬תרגול. יש‭ ‬עבודה‭ ‬דרך‭ ‬משחק‭,‬ ויש‭ ‬בדף‭ ‬שכפול. יש‭ ‬רגעים‭ ‬שבהם‭ ‬את‭ ‬רואה‭ ‬את‭

קרא עוד »
הוראה מתקנת

אני והחינוך המיוחד

נקודת התחלה. שאלה ותהייה: מהו המבט שלי על ה"חינוך המיוחד"? האם שונה הוא גם שווה? ומה עושים בשביל זה? אתחיל

קרא עוד »

מתלבטים? רוצים להתייעץ?

צרו קשר ונשמח לחזור אליכם