הוראה מתקנת – מרחוק

כל מורה בכיתה רוצה ללַמד כיתה לומדת, כיתה שבה כל תלמידה קשובה וקולטת. ההבדל בין המורות הוא במה שהן עושות אם זה לא הולך לפי הציפיות…

אפשר להתעלם, ולהמשיך כאילו הכול בסדר. אפשר להאשים את הילדות, את הקשב והריכוז, את מזג האוויר ו׳הדור של היום׳. אפשר להעביר אחריות למורת השילוב, היועצת, ההורים או המנהלת.

ואפשר גם אחרת —

אפשר לנסות להבין ולשנות טיפ טיפה מדרך ההוראה הרגילה, בקיצור – לערוך התאמה. הבעיה שהתכווננות כזו דורשת למידה, תשומת לב ומאמץ של שינוי. ולמי יש היום כוח מיותר?!

במאמר זה ננסה להעלות כמה דרכים שיכולות להיכנס אצלנו, המורות, להתנהלות שגרתית – שמאפשרת לנהל את השיעור קצת אחרת. לאפשר לכל תלמידה לרכוש את הידע בהתאמה לכישוריה.

התארגנות התלמיד טרום השיעור

היית פעם בהשתלמות? בלי שנשים לב, לפני כל שיעור עוברות לנו בראש כמה שאלות, אנו עונות לעצמנו את התשובות, ונעשות מוכנות ומכווננות. איזה שיעור זה? מי המרצה? מה היא רוצה?… הסדר הזה חשוב לכל תלמידה. וזו המתקשה – מתקשה גם להעלות את הנתונים בצורה מסודרת, פתאום היא מוצאת את עצמה ׳נוחתת׳. המורה הגיעה כאילו בהפתעה, ועד שהיא מתיישבת בדעתה, כבר מגיעה ההפסקה הבאה… מה אפשר לעשות? 

כשלומדים בכיתה, אפשר לתלות לוח מערכת על קיר הכיתה. עדיף שיהיה מלומנץ, כך שיהיה אפשר לעדכן בעת הצורך. אפשר לשקול האם בנוסף לשם המקצוע, נכתוב גם את שם המורה ושם הספר שבו לומדים. אפשר גם להוסיף כיתוב של: עד שהצלצול נגמר – על השולחן ספר, מחברת וקלמר.

כשלומדים במרחב הקולי, חשוב להגיש לתלמידות מערכת יומית. שתדענה מראש אילו שיעורים אמורים להיות מוקלטים, איזו מורה (עדיין תחילת שנה…) ובאיזה ספר מדובר. אם נוסיף ונציין גם את העמוד עליו ידובר, אם מצורפים שכפולים ומה תהיה המטלה לשיעורי הבית – הכול יהיה מסודר. וכדי שהדף לא יישאר מיותם – נוסיף טור של ׳הקשבתי וביצעתי׳. בטור זה על התלמידה לסמן שאכן מילאה את הדרישות כמו שצריך בכל אחד מהמקצועות.

במרחב הקולי חשוב להנגיש גם את הצד הטכני של הכניסה לשלוחה המתאימה, האפשרויות השונות של עצירה, התקדמות וכד׳. יש מהתלמידים המתקשים שדווקא בחלק הטכני מצליחים, כדאי לנצל את היתרון שלהם, לעודד, לבקש מהם להסביר לאחרים שמסתבכים…

הכנת תוכן השיעור

זה כבר החלק של ההתארגנות שלך… והיא מתחילה הרבה לפני השיעור. כדי להכין את התוכן חשוב לברר לעצמנו מה נושא השיעור, ועם מה אנחנו רוצים שהתלמידים יצאו ממנו. כשנדע מה בדיוק המטרות הלימודיות והיישומיות של השיעור, נדע מה לשים בתוכו. וגם כיצד לעשות זאת. 

ניקח לדוגמה שני שיעורים בנושא המילים הנרדפות. אני רוצה שהילד יכיר את המושג, ידע מה פירוש ׳מילים נרדפות׳. ידע לזהות זוג מילים כנרדפות. לתת משלו מילה נרדפת למילה נתונה. ובשיעור שלאחר מכן – יתוספו מטרות נוספות: שהילד ישתמש בכתיבתו במילים נרדפות, שהוא יעזר במילים נרדפות בטקסט כדי להבין אותו. כשהמטרות הספציפיות הללו ברורות לנו, קל לנו לחפש את הדרך להגיע לשם.

כמובן, שכאשר מחברת הספר כבר בררה לעצמה את המטרה, אפשר להיעזר בספר ככלי מוביל למידה. אבל חשוב שגם מי שמלמד יבין את המטרה, ויתכוונן אליה בהלימה. 

לפעמים ישנן מטרות נוספות מעבר למטרה העיקרית, למשל: תוך כדי אימון בכתיבת מילים נרדפות למילים בהטיה, הילד מחזק גם את נושא כתיב של מילים באותה משפחה. לדוגמה – פירוש המילה משופר: משוכלל, פירוש המילה משופרים _______. במילה משוכללים אנו מצפים שהילד ישתמש בכתיב של המילה משוכלל.

כאשר מעבירים את השיעור במרחב הקולי, יש לבחון מהי המטרה העיקרית, ועליה לא לוותר. למצוא דרכים חילופיות להבהיר את הנושא, גם מרחוק. ומנגד – לוותר על נושאים נספחים, כדי לא להעמיס, ולהישאר ממוקדים.

אם מדובר בנושא מורכב עבור תלמידות אחדות, אפשר להיעזר במורת השילוב לבצע שיחה מקדימה כהטרמה, או חזרה על הנלמד בשיעור באופן פרטני כשיש לילדה אפשרות לשאול ולקבל תשובות באופן אישי.

אחד הסודות ללמידה מוצלחת ויעילה היא היכולת לגרום לכולם להיות בלמידה פעילה שלא תישאר אף תלמידה פסיבית בכיתה. כמה רעיונות להפעלה – מקרוב וגם מרחוק, בהמשך המאמר שלפניכם.