שמות גוף – לא רק בשיעור דקדוק

עם שמות הגוף אנחנו נפגשות בלשון, אבל יש להם השפעה רחבה בכל מקצועות השפה בכל גיל, ואפילו בכיתה א׳.
אם את מעבירה את מבדקי ראמ״ה – בוודאי תשמחי לקבל במתנה משימות הכנה שמתאימות לערב שבועות.
נראה איך שמות הגוף נכנסים להבנת הנקרא, כתיב, הבעה ואפילו חינוך בעניין.

שמות גוף – הכול שקוף.

ישנם 10 שמות גוף: אני, אתה, את, הוא, היא, אנחנו, אתם, אתן, הם והן. לומדים עליהם בשיעור דקדוק בכיתה ד׳. בהמשך, מכירים את הכינוי של כל אחד מהם: מדבר, נוכח וכו׳. אבל פוגשים אותם הרבה מעבר…
פוגשים אותם בכל הכינויים החבורים, מסתתרים, רמוזים בחלקי הדיבר השונים:
1. פעלים – למדנו > אנחנו, התרגשה > היא וכד׳.
2. שמות עצם בהטיית שייכות – בית ספרנו > שלנו, של אנחנו. בית ספרם > שלהם, של הם.
3. מילות יחס – בשבילך – בשבילך שלך, אצלו – אצל שלו, של הוא.
פוגשים אותם בכל מקצועות השפה, ובהשלכה – בכל תחומי הדעת שבהם משתמשים בה…
בהבנת הנקרא נרצה שהילדים יבינו את הרימוזים הללו, ויוכלו להבין בעזרתם על מי מדובר בכל פעם.

בהבעה נרצה שהילדים ישתמשו בהטיה המתאימה לצורכי הבעה, וזאת – רק אחרי שהוזכר השם המדובר. כמו״כ יקפידו על איות נכון של שמות הגוף שאין להם איות קבוע – לפעמים האות א׳ בהתחלה, ולפעמים בסוף… נרצה שהילדים יבינו ויוכלו לשכתב מדיבור ישיר לדיבור עקיף, ומבחינה חינוכית שידברו בצורה מכבדת לגורמים סמכותיים בגוף שלישי…

האתגר הראשון בכיתה א׳

ראמ״ה, הרשות הארצית למדידה והערכה, שולחת מבדקי קריאה להעברה בכיתה א׳. במבדקים 10 משימות, חלקן להעברה בתחילת שנה, חלקן באמצעה וחלקן בסופה – אחרי סיום תהליך רכישת הקריאה.
במשימה 10 ב׳, ניתן לילדים טקסט סיפורי תואם גיל, ו-4 שאלות הבנה. עד כאן, נשמע נחמד וקליל. לא דורש הכנה.
אבל אם נעקוב אחר התוצרים, נראה שיש כאן לא מעט אתגרים, הפעם נתייחס לאלה הקשורים לשמות הגוף.

עיינו בטקסט ובשאלות בתשומת לב – ותגלו שהסיפור כתוב בגוף ראשון. ילד מספר על עצמו. ואילו בשאלות התלמידים נשאלים בגוף שלישי. על מנת לענות את התשובה, התלמיד חייב לבצע המרה מגוף ראשון לגוף שלישי. הוא לא יכול להעתיק מן הסיפור מילה במילה, אלא לשכתב בצורה מתאימה. תשובה נכונה צריכה להתייחס לתוכן המתבקש, וגם לאופן הנדרש בהתאם לניסוח השאלה.
לדוגמה, בשאלה: מה הילד הרגיש כשהתיישב על הכיסא? – צריך להפיק את התשובה מתוך המשפט: ״פתאום פחדתי להיות למעלה על הכיסא״. אם יעתיקו את המשפט הזה ככתבו וכלשונו, התשובה לא תתקבל. צריך לשנות ולכתוב: הילד פחד. גם בשאלה של הבקשה של האמא, צריך לבצע המרה, וכך בשאלה 4 מוכרחים לנסח לבד את התשובה.

מה עושים?

כדי להכין את הילדים למשימה בצורה טובה, חשוב להפגיש אותם מראש עם צורת העבודה. לשם כך ערכתי שישה דפי משימות הכנה – בשבילך מתנה!  תחילתם ברמת משפט, ובסופם – טקסט המתאים לערב חג השבועות.  מזמינה אותך להדפיס וליהנות!

והאתגרים הנוספים של שמות הגוף?… מקבלים מענה בספרי ״שבילים״

• היכרות עם שמות הגוף מבחינת האיות והבנה בסיסית כמאזכרים – ניתן למצוא בעמודים 91 – 110 בספר ״הדקדוק בלשון שלי״ מס׳ 4.

• מאזכרים ברמה גבוהה יותר אפשר למצוא בעמודים 72 – 77 בספר ״בשבילי הלשון וההבעה״ לכיתות ה׳ / ו׳, ובמקביל בחוברת המשימות של ערכה זו, בעמודים 102-113.

• התייחסות להטיות מפורטות של שייכות בשם העצם, ניתן למצוא בספר ״הדקדוק בלשון שלי״ מס׳ 5 בעמודים 25 – 61.

• המרה מדיבור ישיר לדיבור עקיף, ניתן למצוא בעמודים 113 – 118 בספר ״בשביל הלשון״ מס׳ 4.

• הדרכה לדיבור בגוף שלישי לגורמים סמכותיים, ניתן למצוא בספר ״הדקדוק בלשון שלי״ מס׳ 5 בעמודים 127 – 128.