---------

הבלוג

---------

הבנת הנשמע מרחוק

תקשיבו רגע;

בדרך כלל אנו שמים את הפוקוס על הבנת הנקרא,

בלמידה מרחוק נכוון את הזרקורים

לפיתוח הבנת הנשמע.

כאשר ניתנת לילד מטלת הבנת הנקרא, הוא אמור לקרוא, להבין ולבצע את המטלות. לפעמים המורכבות הזו, היא ש'מפילה' אותו. אם נבודד כל חלק בפני עצמו – יגיע להצלחה רבה יותר. ובעקבות ההצלחות ב'מנות קטנות' יוכל להתקדם בהצלחתו בהתמודדות עם רצף הפעולות.

מה מרוויחים בסיפור מרחוק?

כאשר מקריאים לילד סיפור, דנים עליו ושואלים שאלות – מתמקדים בהבנה ומנטרלים את החלק של הקריאה. כך ניתן לפתח את מיומנויות ההבנה בפני עצמה, וכשזו תתחזק – יהיה לו קל יותר להפעיל אותה גם במקביל לקריאה. כשאנו עם התלמיד פנים מול פנים, קשה לנו לוותר על השלב של הקריאה, אבל בלמידה מרחוק זו האפשרות היחידה, וזו הזדמנות נפלאה.

דווקא כשאין לפני הילד דף עם שאלות שהוא צריך לקרוא ולכתוב את התשובות, הוא קשוב יותר לתיווך שלנו, ונוכל לנצל זאת להפעלת חשיבה והכוונה טובה. 

לשם הדגמה אני רוצה לתת לכם מתנה באופן חד פעמי – 8 דפים מתוך הספר "בשביל הלשון" מס' 3 [להורדת סיפור ל"ג בעומר] – המיועד לכיתה ג'. בדפים אלו מופיע סיפור לל"ג בעומר, ורצף עבודות המכוונות את הילד לתהליך של "קריאת הבנה".

שלבי העבודה דרך הטלפון:

א. המורה אומרת את שם הסיפור, ושהוא קשור לל"ג בעומר. נותנת לתלמיד להיזכר מה זה מדורת ל"ג בעומר,  ומה הקשר שיכול להיות בין כיסאות למדורה. אפשר גם לתאר בפניו את התמונה הנלווית לסיפור: ארבעה ילדים מתווכחים לצד 2 כיסאות שבורים, ולשאול: על מה הם מתווכחים לדעתך?… 

ב. המורה מקריאה את הסיפור בהטעמה, תוך חילופי קולות במהלך הדו-שיח שבסיפור. ומבקשת מהתלמיד לשחזר מה שהוא זוכר מהסיפור. אח"כ משקפת לו (כך זה בדרך כלל) שבחלק מהסיפור הבין וזכר היטב, ובחלק פחות. נעבור על משפטים מהסיפור, ונראה איך להבין בצורה מדויקת יותר.

ג. המורה אומרת שכשקוראים סיפור, כדאי כל הזמן להפעיל חשיבה – מה הבנו כבר מהמשפט, ואילו שאלות מתעוררות לנו בעקבותיו – כנראה נקבל עליהן תשובות במשפט הבא. ואז מבצעים את המשימות המופיעות בספר, בעל פה: המורה מקריאה משפט מהסיפור, וכן כמה שאלות. על התלמיד לומר על כל שאלה האם יש עליה תשובה במשפט, או לא.

ד. בשלב הבא מתייחסים למצב שבו התשובות לא כתובות בפירוש במשפט, אבל רמוזות בו על ידי מאזכרים. ובהמשך עוברים לתשובות שמחייבות ממש הסקת מסקנות מתוך הכתוב.

את המהלך הזה ניתן ליישם בסיפורים נוספים: מקריאים משפט, דנים עליו: מה אנחנו כבר יודעים, ומה כנראה יהיה כתוב בהמשך.

יראת נתנזון, מחברת הספר החמוד "שיח של אמא" (לפיתוח שפה אצל ילדים מאז שהם נולדים), כותבת עוד כמה רעיונות יפים שניתן לעשות בעקבות הקראת סיפורים:

על מנת להבין את הנשמע, הילד צריך להיות מרוכז בספור ולזכור את הנשמע, לטווח זמן קצר וארוך. בטווח הקצר – לזכור את המשפט הקודם, ובטווח הארוך – לזכור את תחילת הסיפור ואת חלקיו.
אפשר לחזור באמצע הספר על התוכן ולהיזכר, רגע, מה אמרנו? איך קראו לילד? ומה הוא תכנן לעשות?
להוסיף שאלות חשיבה: ומה אתה חושב שיקרה? מה אתה היית עושה אם היה קורה לך כזה דבר?
מכל סיפור קצר אפשר לצאת לדיונים ארוכים, מעשירים ומחכימים…
שאלות חשיבה על סיפורון, לדוגמה:
חני הגיעה מהגן עצובה, אמא שאלה: "חני, למה את עצובה?" וחני לא ענתה.
ביד של חני היה ציור יפה של פרחים ופרפרים, אבל הציור היה רטוב.
הסקת מסקנות:
מתי חזרה חני מהגן?
מי הגיעה ראשונה הביתה, חני או אמא?
העלאת השערות:
ממה התרטב הציור של חני?
מה רצתה חני לעשות בציור?
סיבה ותוצאה:
למה חני עצובה?
למה חני לא ענתה לאמא?
אבסורד:
האם חני שכחה את הפה שלה בגן?
האם הציור של חני רצה לשתות מים?
פתרון בעיות:
מה אמא יכולה לעשות כדי שחני תשמח?
 איך אפשר ליבש את הציור הרטוב?
ניבוי אירועים:
מה תעשה חני עכשיו?
האם חני תרצה לצייר היום עוד ציור?
מסר / כוונת הכותב:
למה הסופרת כתבה את הסיפור הזה?
מה למדת מהילדה?
ויש כמובן שאלות רבות נוספות…
אבל! חשוב לא להרוס את ההנאה בקריאת הספר, וודאי לא בפעם הראשונה בה מקריאים אותו, בשאלות רבות ומסובכות.

ועוד כמה מילים למלמדים מרחוק.

שמעתי מאחד המלמדים שהתקשר לבקש חומרי עזר מבית "שבילים" בעברית,

וסיפר על רעיון שמצא חן בעיניי – בשיחות המוקלטות שלו הוא שותל פנייה לתלמידים מסוימים "דודי, למה את מפהק?" "שלמה, איזה יופי אתה משלב ידיים…" – התלמידים מחכים לשמוע את השם שלהם, והם מאזינים בצורה מלאה וחייכנית.

הוא סיפר שלפעמים הוא משלב שאלה תוך כדי ומבקש להתקשר לתת לו תשובה, אפילו שאלה מגוכחת, כמו: על מי סיפרתי מקודם? אוי, אני לא זוכר, מישהו יכול להזכיר לי? תתקשרו. אני מחכה. הילדים שומעים את השיעור בהקלטה, כל אחד מאזין בשעה אחרת, ומתקשר…

עוד מסירות נפש מצידו: חלוקת השכפולים בעת הזו. הוא מצלם את הדפים בבית הספר, משאיר הודעה לתלמידיו שהוא יוצא לסיבוב ברחובות השכונה, והם יורדים כל אחד מתחת לביתו, ואוספים את השכפולים שהוא מעביר ברכבו. מדהים!

אולי יעניין אותך גם

-----

הוראה מתקנת

מודעות רגשית – כמעלית

הרגש השלילי אומר שיש כאן משהו שגרם לו, אם נתכחש לכך נפספס… קבלו כלים: איך מרוויחים גם מרגשות שליליים? הרגש

קרא עוד »
הוראה מתקנת

עיבוד רגשי – לחיים

מי שחי – מרגיש, ומי שמרגיש – סימן שהוא חי. כל אחד מאתנו רוצה להרגיש נעים,אבל איך עושים את זה?

קרא עוד »
הוראה מתקנת

עיבוד רגשי

חוסר הערכה עצמית או רגישות רבה מקשה על הפניות ללמידה. הבה נראה איך פיתוח העולם הרגשי תורם ללמידה עצמה! לפעמים

קרא עוד »

מתלבטים? רוצים להתייעץ?

צרו קשר ונשמח לחזור אליכם