נקודת התחלה. שאלה ותהייה: מהו המבט שלי על ה"חינוך המיוחד"? האם שונה הוא גם שווה? ומה עושים בשביל זה?

אותיות. מה כבר ביקשתי? שידע איך קוראים לכל אות! בית או פרח הוא יודע לזהות. אבל אותיות – זה

מהו שטף בקריאה? כיצד מודדים קצב, ולמה הוא חשוב? כיווני חשיבה וכלים פרקטיים בפוסט זה. אבל לפני כן, אני

על פי מודל רא"ש יש כללים קבועים לכניסת מידע חדש למאגר הזיכרון כיצד מלמדים את התלמידים לנצל אותם בלימודים?

נ אייל מציג מודל זיכרון בשם: רא"ש במודל מטאפורה של בניין מערכת הזיכרון ובבניין 3 קומות: רכישה, אחסון ושליפה

הזיכרון הוא אחד המרכזיים בכישורים הניהוליים.הוא גם מן הכישורים הבסיסיים בלמידה. מה הוא כולל, וכיצד ניתן לפתח אותו? זיכרון

מדידת חום, הצהרת בריאות ומסכה, מערכת משולבת: יום במרחב ויום בכיתה, איך מסתדרים? בשביל זה יש את הכישורים המנהליים. כמו

המגפה המשתוללת השפיעה באופן משמעותי על התלמידים, מה יותר מתאים מאשר לעבוד על נושאים דרך העניין שמעסיק את כולם?

תקשיבו רגע; בדרך כלל אנו שמים את הפוקוס על הבנת הנקרא, בלמידה מרחוק נכוון את הזרקורים לפיתוח הבנת הנשמע.

המגפה העולמית מחייבת אותנו לפעול ביצירתיות, והנה הגיעה גם לפתח כיתתנו… קבלו דרכים לשפר יכולות תלמידים גם דרך הטלפון.

הרגש השלילי אומר שיש כאן משהו שגרם לו, אם נתכחש לכך נפספס… קבלו כלים: איך מרוויחים גם מרגשות שליליים?

מי שחי – מרגיש, ומי שמרגיש – סימן שהוא חי. כל אחד מאתנו רוצה להרגיש נעים,אבל איך עושים את

חוסר הערכה עצמית או רגישות רבה מקשה על הפניות ללמידה. הבה נראה איך פיתוח העולם הרגשי תורם ללמידה עצמה!

לפי המאמר הקודם ראינו שהמורפולוגיה היא אחת מן העיבודים החשובים בתהליך הקריאה, מה אפשר לעשות בשביל לקדם את התפתחותה?

המוח מאורגן בקטגוריות סמטניות, אבל יש גם קטגוריות מורפולוגיות: לפי שרשים, תבניות ומשקלים. איך נכנס העיבוד המורפולוגי לתהליך הקריאה?

על הקשר בין שיום לקריאה כבר דיברנו במאמר נפרד. הפעם נדון בשאלה: כיצד משתלבת שליפה בפיענוח בקריאה, ובכלל בלמידה?

יכולת שיום פריטים המוצגים לפני הילד – כבר השתפרה, אבל מה קורה עם השליפה של מילים שאינן מצוירות מול

יכולת שיום אוטומטי מהיר חיונית לשטף בקריאה, יש כמה דרכים להשפיע על רמת השיום של התלמידים. רוצים להכיר אותן?

יהודי תמיד עונה לשאלה בשאלה, הפעם זו באמת התשובה: אפשר לפתח חשיבה באמצעות הזמנה לשאול שאלה. לרוב, המורה שואלת,

יש ילדים שצריכים עבודה מקדימה לפני השטף בקריאה. כי יש להם קושי בשיום ושליפה. מה זה, ועל מה זה?

את העבודות הבסיסיות לפיתוח שטף כבר סיימנו, ועדיין קצב הקריאה איטי, והמורה לא מרוצה? קחו דרכים נוספות להשתדלות בנושא.

הוא קורא 40 צירופים לדקה, מצליח לקרוא הברה סגורה ברצף, ובכל זאת – הקריאה שלו איטית. מה אפשר עוד

כאשר ילד קורא הברה סגורה בחלוקה פנימית: סי-ר, קשה לו מאוד 'לשמוע' ולקשר למילה ולמשמעות של "סיר". מה עושים?

הדיוק בקריאה חשוב, אבל מה עושים עם הקצב? אבל איך מעודדים לקריאה מהירה בלי לפגוע בדיוק? השטף מתחיל בצירופים.

מתברר ששיבושי הקריאה במילים היא תופעה נפוצה מאוד. מורות נוספות שלחו רעיונות ודרכים לקידום בתחום זה. אז עיינו ותבחרו…

מחפשים עוד כלים ודרכים לחיזוק הדיוק בקריאה אצל תלמידים? קבלו שיתוף של מורות החברות בקבוצת "כלים שלובים", ותתחילו לרקוד…

תלמידים רבים מצליחים לקרוא צירופים כראוי, ועם זאת, בקריאת מילים וטקסטים נוטים לשגות. מה הגורם לכך? מה עושים בנידון?

אנחנו בוחנות את הילד, מעריכות את כישוריו, בונות תכנית לימודים יחידנית, קובעות יעדים, עוקבות ומתפללות… ואיפה הילד בכל התמונה?