איך מפתחים חשיבה? זו שאלה פשוטה!

יהודי תמיד עונה לשאלה בשאלה, הפעם זו באמת התשובה: אפשר לפתח חשיבה באמצעות הזמנה לשאול שאלה.

לרוב, המורה שואלת, והתלמידה עונה, אך שמא יש עניין בהזמנת הילדה לשאול את השאלה?

מה קורה כשהקושי והתירוץ מתערבבים בלמידה? אחרי המאמר הזה, זו כבר לא תהיה חידה.

מה קורה כששואלים שאלה?

כשהמוח מקבל מידע, הוא קולט אותו בצורה טובה על ידי קשרים שהמידע החדש יוצר עם המידע הקיים קודם. אם זה מהנושא הנלמד קודם באותו שיעור, או מהידע הכללי שקיים אצל כל אחד. משום כך, האסוציאציה יכולה לשמש גם ככלי עזר ללמידה ולא רק כאויב והסחה.

ככל שהקשר הזה מעורר יותר עניין אצל התלמיד, כך הוא מתעבה ויותר עמיד. זה יכול להיות מתוך התעניינות אישית, משמעות ואקטואליות. וזה יכול להיות מתוך חוויה של שאילת שאלות.

שאלה היא כמו נדנדה: נד-נד, נד-נד, נד-נד דע!!!

כאשר נשאלת שאלה, נוצר חוסר איזון בחשיבה. המוח שרוצה להבין כל עניין שואף ליישב אותו – למצוא את התשובה ולהירגע. את השימוש בשאלה נמצא החל מגיל גן – את שיר המפגש הראשון מתחילים בשאלה: מי בא היום לגן? ולא במשפט חיווי: היום בא לגן… ממשיך בספרי שו״ת ותכניות רדיו בענייני הלכה – אלה שבנויות על שאלות ותשובות מאזינים, הן הפופולאריות ביותר. וכמובן – כל לימוד הגמרא ואפילו רש״י בחומש בנויים על שאלה ותשובה, קושייה ותירוץ.

ובנימה אקטואלית – הדרך שבה חז״ל מצאו לנכון להעביר את המסרים החשובים של ליל הסדר היא בדרך 4 קושיות של ״מה נשתנה״. כשהילד שואל – הוא מגויס וממתין לקבל את התשובה. הקשר שלו עם הדברים הרבה יותר משמעותי, ובעז״ה יישמר לאורך זמן.

מה ההבדל בין שאלה לקושייה?

שאלה זו בקשה לנתינת מידע. יש שאלות שפותחות במילת שאלה, כמו: מי? מה? מתי? כמה? כיצד? מדוע? יש שאלות שמבקשות לאשר או להפריך טענה, הן יכולות לפתוח במילה: האם, או אפילו ללא מילת שאלה כלל. כמו: התלמידות שלך אוהבות לשאול?

קושייה טומנת קושי בחובה. קושי שנובע מחוסר תיאום בין שני גורמים, משהו בשני נתונים אינו ׳מסתדר׳, אינו הגיוני. צריך להוסיף נתון שלישי, או לדייק באחד הנתונים כדי ליישב את הקושי הזה.

ארבע הקושיות של פסח מתחילות בשאלה: ״מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?…״. הנחות היסוד הן שהקורה לנו בכל הלילות אמור להיות דומה, ואם יש שינוי אמור להיות לו טעם וסיבה. ואז מפרטים מה השינויים, ומעוררים את המוח להגיע להבנת הטעם לכל אחד מהם.

המהלך הזה של מציאת השאלה שעומדת בבסיס כל מידע, ועוד יותר קושייה – דורש חשיבה ומפתח הבנה.

שאלה ותשובה בשיעורי העברית, ובכלל

אחת המיומנויות החשובות בלמידה היא היכולת להבין מתוך הנקרא – על איזו שאלה עונה לי המידע? זה יכול להיות במקורות הקודש, כמו שראינו לעיל. וזה יכול להיות גם בטקסט חולין, בהסטוריה או במדעים. 

חשוב ללמד את התלמידים לחשוב אחרי הקריאה – על אילו שאלות אני יכולה לענות לפי הקטע שקראתי? אילו שאלות עוד נותרו לי בנושא, שאין עליהן תשובה בקטע? כשהמוח עסוק בכך – הוא פעיל ופורה.

אוף, מה עושים כשאין דף חזרה?!

התועלת המוחשית של פעילות זו ניכרת בשלב שעוברים למבחנים ללא דפי חזרה. אז מומלץ ללמד את התלמידות להכין לעצמן דף חזרה, ועצם חיבור השאלות יחבר אותן למידע בצורה הטובה ביותר.

כמובן, ששלב זה חייב להיות אחרי היכרות עם מילות השאלה, ואח״כ גם מילות הוראה. וכן היכולת לנסח תשובה מלאה. גם החשיבות של תשובה מלאה ניכרת במיוחד בדפי חזרה. אם התלמידה משננת תשובות ׳קצרות׳ יהיה לה קשה לזכור בכל פעם את הקשר לשאלות (210 שנים, 40 שנה). אבל כאשר לומדים תשובה המנוסחת כתשובה מלֵאה, אפשר לקשר בקלות בין השאלה לתשובה. (בני ישראל השתעבדו במצרים במשך 210 שנים. עם ישראל הלך במדבר במשך 40 שנה).

קבלו מ״שבילים״ מתנות שהן בעצם… תשובות לשאלות: 

• איך מלמדים מילות שאלה בכיתה ב׳? 

• איך מלמדים תשובה מלֵאה בכיתה ג׳? 

• איך מלמדים על מילות שאלה והוראה בכיתה ה׳? 

• איך מפעילים שאלות ותשובות בנושא פסח – בכיתה או בליל הסדר המשפחתי?

רוצה להכיר ולדעת מה נשתנו ספרי ״שבילים״ מכל ספרי העברית? 

שלחי מייל: 0548424783c@gmail.com ותקבלי 4 תשובות לקושייה.