איך מורה הופך את השיעור שלו למותג?

איך מצליחים להניע תלמידים לפעולה? לגרום מוטיבציה ולהעביר תחושה שגם המורה וגם התלמיד מאותו עבר של המתרס, ולא מתנגדים זה לזה? שאלות מליון דולר? אולי. אז שווה ללמוד ממליונרים איך מצליחים לעשות את זה…

הסבר ומידע, דוגמאות מן הספרים, ומתנה בפנים >

בס״ד

כל המורות רוצות שהתלמידות יאהבו ללמוד אצלן מהשיעור הראשון ולאורך כל השנה. הסוד, לדעתי, הוא בשיווק עסקי נכון. יש לנו כאן קהל יעד שצריך למכור לו את השיעור. על זה ועוד במאמר שלפננו.

המורה כמוכרת ותלמידה – כקונה

המורה מגיעה עם הידע, ועם המוצר שהוא מעבר לידע – שיעור על כל המחויבויות שלו. והתלמידה אמורה לרכוש את הידע, ולהתנהל לפי הנדרש ממנה. זהו התשלום מבחינתה. האם היא מוכרחה לקנות? לאו דווקא. יש בחירה חופשית. תלמידות רבות בוחרות לרכוש רק באופן חלקי…

אם את מורה שאוהבת ללמד תלמידות מלאות מוטיבציה בוודאי תחפשי דרכים לשווק את השיעור שלך באופן שימריץ את התלמידות לרכוש את הידע בצורה טובה, ובשמחה.

כמה כללים עסקיים בהוראה

כשבעל עסק פונה ללקוח פוטנציאלי להציע לו את המוצר, הוא יכול לפנות אליו מ-3 נקודות מוצא:

1. מה – מה אני מוכר לך, יש לי להציע לך… רכב/בגד/ספר וכו׳ ובמקרה שלנו: מידע במדעים, היכרות עם מילים באנגלית, כללים בדקדוק או חוקי מתמטיקה.

2. איך – אני מגיש לך את זה באופן מיידי, מחומרים איכותיים, בשירות א׳ א׳, ובהוראה: בעזרת ספר כזה או אחר, עם או ללא ליווי מחברת, בהרצאה או בעבודה בקבוצות, במשחק או בפעילות אחרת.

3. למה – אני מוכר לך כי אני מאמין שהמוצר הזה חשוב בשבילך, יעשה לך טוב. (ולא רק יעזור לי להרויח כמה שקלים). ובהוראה: אני מלמדת כי אני חושבת שהידע הזה חשוב לך, יעשה לך טוב בחיים. יעזור לך ל… כל מקצוע עם ההשלכה שלו על ההצלחה בטווח הקרוב או הרחוק.

מה לדעתכם נקודת המוצא החשובה שממנה צריך להתחיל? 

במה שונים העסקים המצליחים מהאחרים?

כשחקרו לבדוק במה מצליחה חברת אפל מיתר חברות המחשבים הדומות לה, כיצד היא הצליחה לשדר חדשנות ולשמור על מותג נחשב לאורך שנים? מצאו שהתשובה אינה טמונה באיכות המוצרים דווקא, אלא באיכות השיווק.

בעוד כל החברות מתחילות את השיווק מהנקודות של ״מה״ יש לנו למכור לך, ו״איך״ זה מגיע ורק בסוף מגיעות ל״למה״, הרי שבאפל התחילו הפוך – אנחנו מאמינים שמגיע לך לחיות טוב (למה), ובשביל זה אנחנו מחפשים כל הזמן דרכים לייצר לך מוצרים פרקטיים ידידותיים למשתמש (איך), יש לנו למשל מחשבים כאלה להציע לך (מה).

גם בהוראה – אם נשכיל להתחיל בהבנה של ה׳למה׳ של המקצוע הנלמד, נעבור ל׳איך׳ עושים את זה, ו׳מה׳ בדיוק לומדים במקצוע זה השנה – נוכל להגיע לאחוזי מכירה גבוהים יותר, והשיעור יהיה שיעור עם מותג נחשב.

מה נקרא ׳למה׳ של שיעור?

על השאלה ׳למה׳ אפשר לענות בצורה פשטנית, למשל: לומדים חשבון כדי שנדע לפתור תרגילים. אפשר להעמיק יותר. איך מעמיקים? על ידי ששואלים ׳למה׳ על התשובה. למה חשוב שנדע לפתור תרגילים? – כדי שנצליח במבחנים, או למי שחושב רחב יותר – כדי שנצליח להסתדר בקניות וכד׳. ואפשר להמשיך הלאה: למה להצליח במבחנים? כי זה ישמח את ההורים / נתקבל לסמינר טוב, נרגיש טוב, אושר, סיפוק – עשינו מה שיכולנו, רצינו – והצלחנו. או בכיוון השני  – למה להסתדר בקניות? כדי שנדע מה משתלם לקנות, נרוויח ונרגיש טוב.

זה הדבר הבטוח שכל תלמידה רוצה – להרגיש טוב. אם גם המורה תשדר שזה מה שהיא באה לעשות כאן – לגרום להן להרגיש טוב בסוף – הן תסכמנה להשקיע ולהתאמץ קצת בדרך.  הן תסכמנה לקנות ולשלם את המחיר…

כמובן, שכדאי לדאוג שגם ה׳איך׳ וגם ה׳מה׳ יתמכו במטרה. התוכן יהיה תואם לנדרש ויוגש בדרך בהירה ונעימה (כמו בספרי ״שבילים״:).

מתי מדברים על ׳למה׳?

אפשר לחכות שהתלמידות תשאלנה, אבל זה פחות מוצלח. הן שואלות בדרך כלל מתוך מגמה של טענה ולא בהכרח מצפות לתשובה. אז מתי כן? – אפשר לדבר על זה אחרי לימוד נושא כלשהו, כמו למשל:

לְמה המילון יכול לעזור לנו?

או בשביל מה למדנו על סימני הפיסוק?

ואפשר לפתוח עם זה את השיעור,

כמו: למה כדאי להכיר מילים נרדפות?

איך הדקדוק בקריאה מונע תקלות בחיים?

*אם יש בעיה עם הצגת התמונות, תוכלו כאן לראות >

דפים לדוגמה מתוך ספרי ״שבילים״ – שעונים לשאלה ״למה״ על מה שלומדים.

ומה עם החלק של ה״מה״?

אחת הדרישות מן המורות היא להגיש תוכנית לימודים לכל מקצוע. תוכנית מחצית, שליש, תוכנית חודשית או אפילו מפורטת יותר. מה לומדים בכל מקצוע? מה לומדים בכל כיתה? בשביל זה יש לנו את תוכנית הלימודים, וגם ספרים.  אבל האתגר הוא להשוות ולדאוג שתוכנית הלימודים מיושמת דרך הספרים…

את ספרי ״שבילים״ כתבתי על בסיס תוכניות הלימודים של משרד החינוך, רשת החנ״ע ורשת ״בני יוסף״. מוכנות כרגע תוכניות לימודים מפורטות בחלוקה לחודשים עם פירוט נושאים, תתי נושאים ומספרי עמודים לספרי ״בשביל הלשון״, ״בשבילי הלשון וההבעה״ ו״הדקדוק בלשון שלי״. מי שמלמדת דרך הספרים הללו, יכולה לשלוח מייל ולקבל תוכנית לימודים מוכנה לתשפ״ה.

האתגר של התלמידות המאותגרות

לתלמידות המתקשות, קשה לדחות סיפוקים ולהשקיע לטווח הרחוק. למעשה, הן מגיעות הרבה פעמים לכישלון גם אחרי השקעה מסוימת, ותחושת התסכול מתגברת. איך אפשר לחזק בהן את התחושה של ׳תשמחי שאת פה׳ על כל המשתמע מכך. 

ראשית, כדאי שנחזק בתוכנו את האמונה הזו – לשמוח שהתלמידות הללו פה, איתנו, ואנחנו כאן בשבילן. 

שנית, נימנע מלערוך השוואות. אם נרצה להפעיל תחרות – נקפיד לבצע אותה רק עם תלמידה כלפי עצמה: איך קראתי בפעם הראשונה, ואיך בפעם השנייה.

שלישית, נדגיש נקודות שבהן התלמידה חזקה גם בלי קשר לתחומי הלמידה.

מי שרוצה תפנה אליי במייל ותקבל עיצוב ל׳פנקס החידושים שלי׳ – בפנקס זה רושמים בסוף כל שיעור (עם תאריך לתיעוד) שני דברים: צד אחד של הפנקס מוקדש לרישום משהו שהתחדש לי בתחום הלימוד בשיעור זה. זה עוזר למקד ולהפנים את הנלמד. הופכים את הפנקס ורושמים מן הצד השני משהו טוב שהתחדש לי על עצמי. חשוב לעגן את המחמאה במעשה המוכיח אותה. אני כותבת בנוסח כמו: ביקשתי מהמורה להסביר שוב, זה מראה שהלימוד אצלי חשוב.

ולסיום אני מגישה לך מתנה – קישור להרצאת TED של סיימון סינק,

המאמר הזה נבנה על בסיס התובנה שהוא העלה שם.