איך בוחרים ספרי לימוד? / 1

כדי ללמד בקלות וביעילות נדרש ספר לימוד מקצועי וידידותי.
מה חשוב שיהיה בספר לימוד? וממה צריך להיזהר כאשר בוחרים?

מה נחשב ספר מקצועי?
כשמלמדים ילד צריך לדעת שני דברים: מה ללמד, וכיצד לעשות זאת. גם בספרים – אם רוצים לבדוק שהם אכן מקצועיים, חשוב לבדוק – האם הנושאים שנלמדים בהם הם אכן תואמים לתוכנית לימודים, וכן האם הם מועברים בצורה שמאפשרת ואפילו מעודדת למידה – הבנה, זכירת ושימוש.
אינני מתכוונת דווקא לתוכנית לימודים כזו או אחרת, מה שחשוב – שתהיה תוכנית. שלא יילמדו נושאים בצורה אקראית. כאשר ספר הוא אחד מתוך סדרת ספרים, ניתן לעקוב ולראות האם הוא בנוי מרצף הכולל: הזכרת הנושא – העמקה בנושא – שימוש חוזר בנושא. כלומר, כל נושא שנלמד אינו מוזכר פעם אחת בלבד, בכל שנה חוזרים ומזכירים אותו אבל ברמה אחרת של התעסקות. קוראים לזה – לימוד ספירלי, כמו קפיץ ספירלה שחוזר ומסתלסל במעגלים, אבל בכל פעם המעגל גבוה מן הסיבוב הקודם, כך גם בלמידה, מזכירים נושא, בשנה אחרת – לומדים אותו לעומק, ובהמשך – חוזרים עליו בשילוב עם נושאים חדשים שנלמדו.
ניקח לדוגמה את נושא שמות הגוף בדקדוק. בספר ״הדקדוק בלשון שלי״ מס׳ 4, נלמדים שמות הגוף בלשון השימושית שלהם – אני, אתה, את, הוא… מפליא לראות כמה ילדים טועים בכתיב של המילים השימושיות הללו, ובכל אופן – זוהי רמה ראשונית של הקניה. בספר ״הדקדוק בלשון שלי״ מס׳ 5 – מופיע שוב נושא זה, הפעם – נלמדים כינויי השייכות, בלשון ה׳דקדוקית׳: מדבר, נוכח, נוכחת, נסתר… וזהו כבר לימוד חדש ומעמיק יותר. בספר ״הדקדוק בלשון שלי״ מס׳ 6, שמות הגוף מופיעים כחלק ממערכת הפועל. צריך לשחזר את הנלמד בשנים הקודמות, ולזהות את שם הגוף בפועל נתון.
מה נחשב ספר ידידותי?
יש הרבה נקודות שבהן הספר יכול להיבחן מבחינת הגשת החומר שבו. הן לתלמידים והן למלמדים. נסקור כמה מהן:

תוכן ידידותי
לימוד השפה עוסק בתוכן. וכשהתלמיד קורא תוכן, גם אם הוא בשיעור חול – חשוב לדאוג שהתוכן יהיה תואם לערכים עליהם ראוי לחנך את ילדי ישראל, מבחינה הלכתית והשקפית גם יחד.
בסוגריים נוסיף שגם כאשר מלקטים מבחנים בעברית, חשוב לעבור ביקורת מחמירה. השבוע ראיתי מבחן על טקסט מפעיל תמים בנושא ׳פעילות גן חיות׳ שמציג את שעות פתיחת הגן גם בשבת, כאשר הקופות פתוחות עד שעה לפני הסגירה. ואח״כ התלמיד נשאל עד איזו שעה עליו לגשת לשלם בקופה. ה׳ ישמור. במבחן אחר, שנכתב דווקא ע״י רשת חרדית מובא טקסט הסוקר את יהדות ארצות הברית, ומסכם: היום יהדות ארצות הברית היא הקהילה החרדית הגדולה, וגם העשירה ביותר מבין הקהילות היהודיות בעולם. עוד רגע נראה את התלמידות מבקשות כרטיס טיסה…
בספרי ״שבילים״ חשבתי תמיד מה המסר שמועבר לתלמידה דרך התוכן, ולא רק מבחינה מקצועית. הספרים עברו ביקורת של בי״ד לענייני ספרים, בראשות הרב קרליץ, ונערכו דיוקים נחוצים. ניקח לדוגמה את נושא הבעת הדעה. הקפדתי שבמשימות שבהן התלמידה מביעה את דעתה, לא יהיה עניין עקרוני שמוכרע ע״י דעת תורה. ואף הכנסתי זאת כאחד הנושאים הנלמדים, הבחנה בין מה שתלוי בדעת תורה, לבין נושאים שבהם אנחנו יכולים להביע את דעתנו, וכל דעה מתקבלת. ככה זה נראה:

הקניה ידידותית
לימוד השפה הוא קל או קשה? למי שהשפה העברית היא שפת האם שלו, ורגיל לשמוע ולשוחח בשפה תקינה ועשירה – לימוד השפה יהיה קל. הכללים יסתדרו עם הדיבור, והשימוש בשפה יהווה תרגול נוסף…
תלמידים ששפת הדיבור שלהם היא אידיש, או שבמשפחתם ההורים מדברים ביניהם בצרפתית או כל שפה אחרת, נוצר מצב שהשפה העברית היא כמעט כמו לימוד האנגלית בשביל דוברי עברית. משהו שאין בו ׳הרגשה׳ שמזהה שיבוש בהטיה. וישנם גם לקויי הלמידה שזקוקים לדירוג בהקנייה. בשביל כל אלה, דאגתי בספרי ״שבילים״ לחשוב מראש על המוקשים שעלולים לצוץ במהלך רכישת כל נושא, ולבנות את החומר בצורה שתמנע את ה׳פיצוצים׳. כאשר יש כלל לכל עניין, לא צריך להסתמך על השפה המדוברת, אלא להיעזר בכלל וליישם אותו בצורה בטוחה ומוגנת.
ניקח לדוגמה את נושא הסמיכות. בספרים אחרים תוכלו למצוא בליל של סמיכויות מכל הסוגים. סומכים על הילד שידע שהמילה ׳קבלה׳ משתנה ל׳קבלת-׳ כאשר היא משובצת בסמיכות. כבר בעבודה ראשונה תוכלו למצוא משימות של הפיכת זוג מילים לסמיכות, בין ביחיד ובין ברבים: ילדים של המשפחה, ומחברות של תלמידים. בספר ״הדקדוק בלשון שלי״ מס׳ 5, הקפדתי לתת כלל לסיומת קמץ ה׳ – שהופך לת׳ בסמיכות, וכלל לסיומת חיריק ים ברבים, שהופך ל- ציירה י׳ בסמיכות.
הכללים הללו סוללים דרך בהירה למורה וגם לתלמידה, כדי להגיע להצלחה בבטחה.

כמה דפים לדוגמה:

תרגול ידידותי
שיעורי ספרות והבנת הנקרא יכולים להיות מעניינים מעצם טיבם – בפרט כאשר מדובר בסיפורים. טקסטים מידעיים יכולים לעניין גם ילדים סקרניים, והם יהוו גירוי מספק עבורם. אבל לימודי הדקדוק, לא פעם נותרים משמעממים. וכשהשיעור משמעם, קשה ללמידה להתקיים.
בספרי ״שבילים״ הקפדתי לשלב בלמידה גם פעילות בלמידה. לעתים הוספתי בסיום פרק – משחק וחוויה. ולעתים – במדריך למורה מוצעת פעילות בכיתה לפני או אחרי ההקניה.

ישנן עוד 6 נקודות לפחות שאפשר להתייחס אליהן בבחירת ספר לימוד במקצועות העברית, אבל עליהם נדבר כבר בפוסטים הבאים.