---------

הבלוג

---------

שטף קריאה

רוצה לשתף בסיפור הקשור לשטף, בלי קשר לקריאה. התמונה פשוט לא נותנת לי לדלג עליו. סיפור אמיתי שקרה אִתי.
לפני כשבע שנים, ארגנו בבית ספרנו יום טיול לצוות המורות. המנהלת פרגנה לכל מורה כובע רחב שוליים, ואבוב שחור, בתכנית להיכנס עימו למי הבניאס. לאחר נסיעה ארוכה מהמרכז לצפון, הגענו ועצרנו בשמורה.
המורות נעזרו במשאבה של הנהג, וניפחו זו אחר זו את גלגלי האבוב. שתי מורות ואני נותרנו אחרונות. הקבוצה כבר יצאה לדרך, ואנחנו – עדיין מנפחות. סיימנו וירדנו אל השביל המוביל לנחל. מטיילות שזיהו אותנו לפי הכובעים, כיוונו אותנו לפנות שמאלה. חגרנו את האבובים, ונכנסנו למים הקרירים.
הזרם היה נעים, והוביל אותנו בנוף פסטורלי בין ענפי עצים סבוכים. אחת המורות הייתה לפניי, אני באמצע, והשלישית – מאחוריי. כולנו חיכינו לפגוש את חברותינו, ולהצטרף לקבוצה. בשלב מסוים, המורה שמקדימה – נעלמה מענינו. שמעתי את המורה שמאחוריי מודיעה שהיא מרגישה שהמים ממש גבוהים, והיא מעדיפה כבר לפרוש ומנסה לצאת החוצה באחד מהצדדים.
התחלתי לשמוע קולות מוכרים, שמחתי שכבר אפגוש את כל החברות. ופתאום — אני מוצאת את עצמי בראש מפל. מפל ׳מדרגות׳ בגובה רב, כשכל החברות – במים שמתחתיו. ואני – ממשיכה לזרום… האבוב עף ממני כבר במדרגה הראשונה, התגלגלתי ללא שליטה, החבטות שספגתי היו עדינות עקב הריפוד הטבעי של מדרגות המפל מצופות הירוקת. הגעתי למטה למים עמוקים כביכול ללא הגנה…
אבל ההשגחה הפרטית אותי ליוותה, חברות תפסו בי, נתנו לי להיאחז באבובים שלהן, ויחד עמדנו במקום שבו המים היו רדודים יותר. ואז ראיתי שגם המורה הראשונה משלושתינו – החלה ל׳התגלש׳ במדרגות המפל, אבל היא נעצרה שם ונאחזה בשיחים, כך כבר לא מעט זמן, כשכולנו קוראות תהילים. המורה השלישית, אכן הצליחה לעלות ליבשה עוד בטרם הגיעה למפל, ונחסכה ממנה החוויה הטראומטית. רק לאחר זמן הצליחו שני אנשים לחלץ את החברה ה׳תקועה׳ באמצעו של המפל, כאשר אחד אוחז בעץ, והשני אוחז בו ומושך את המורה החוצה.
יצאנו כולנו מהמים, ברגשות הומים ומעורבים. עלינו חזרה לאוטובוסים, ופנינו לציון של רבי מאיר בעל הנס, שם קראנו את ״נשמת״ בהודיה גדולה על נס ההצלה. אבל, קיבלנו שתי תובנות חזקות: א. הדבר ארע בשלושת השבועות, תמיד נמנעים מנסיעה לים ולמקום סכנה. קיבלנו פסק הלכה שאפשר לצאת לטיול גיבוש, אבל מכאן ועד מקום סכנה, הדרך ארוכה… ב. הנחלים כמו בשמורה זו, הם בעצם מקום רחצה שנמצאים בו גברים ונשים בתערובת. גם אם נכנסים בתלבושת מלאה, זו לא דרך צנועה. יהי רצון שנזכה ללמוד, לשמור ולעשות את כל דברי התורה בנועם ובלי צורך בחוויות מסעירות שכאלה.
את הסיפור הזה – את יכולה, מורה יקרה, לספר לתלמידותייך. את יכולה להתחיל לקרוא בצורה טובה. ובשלב מסוים, לעבור לקריאה איטית, בלתי רצופה, עם אינטונציה שאינה מתאימה. לחכות שהתלמידות תשמנה לב, ותשאלנה: ׳מה קרה?׳ מכאן – תוכלי להגיע למטרה של העבודה דרך החוברת הזו – לשפר את השטף בקריאה. להאיץ את הקצב, ולקרוא בצורה זורמת וחלקה – בהתאם לתוכן, לסימני הפיסוק ולהנגנה המתאימה.
ומכאן – אפשר לעבור לשטף בקריאה >>>

השטף – והקריאה

קריאה בשטף הינה קריאה טובה; מדויקת, בקצב תקין ובהנגנה מתאימה. למה חשוב לקרוא בשטף, ואיך משפרים הקצב בקריאה?
למה חשוב הקצב בקריאה?
ההוראה: "תקרא לאט, העיקר שתדייק!" מוכר לך? בואו נהרהר בו ואולי נערער עליו.
קצב הקריאה נתפס בדרך כלל כמשתנה התלוי ביעילות הפיענוח וההבנה של הטקסט. כלומר, אם קוראים באופן יעיל, וישנה יכולת הבנה – קצב הקריאה יהיה תקין. קצב הקריאה נחשב במקרה זה – לתוצאה.
מחקרים עדכניים מראים שקצב קריאה יכול לתפקד גם כמשתנה בלתי תלוי המשפיע על איכות הבנת הטקסט. כלומר גורם ולא תוצאה. קצב הקריאה הוא מדד העומד בפני עצמו, ואינו בהכרח מושפע מגורמים אחרים. ומעבר לכך, הוא משפיע עליהם. ילד שקורא בקצב תקין יצליח לקרוא באופן מדויק יותר, וגם להבין.
יתרון זה נמצא גם בקרב קוראים מתקשים. ברזניץ (1997 ,1992) מצאה כי האצת הקריאה אצל קוראים מתחילים חלשים ואצל קוראים דיסלקטיים משפרת משמעותית את הדיוק בפענוח וההבנה.
הוצעו מספר הסברים להשפעת האצת הקריאה על ההבנה:
1. ההאצה מסייעת להתגבר על מגבלות בזיכרון העבודה (הזיכרון לטווח קצר). קצב קריאה מהיר מגדיל את מספר היחידות הזמינות בזיכרון העבודה ומאפשר אחסון כמות רבה יותר של מידע קונטקסטואלי. כתוצאה מכך קיימת גם יכולת טובה יותר לקריאה בהקשר, יכולת המפצה על קשיים בפיענוח. יש בכך יתרון חשוב לקוראים לקויי הקריאה התלויים מאד בהקשר לצורך הפענוח.
2. ההאצה מפחיתה היסח דעת.
3. ההאצה מגבירה את הדמיון בין פלט הקריאה הקולית ובין השימוש במלים מוכרות בדיבור. לרוב, קל יותר להצליח בהבנת הנשמע מאשר בהבנת הנקרא.
(מעובד על פי מאמרה של יעל נדלר, כשהמקור הוא: מכללת "תלפיות")
גם בערכת האבחונים מעק"ב, מביאים כי חשיבות המהירות בקריאה מעוגנת במודל האוטומטיות בקריאה (LaBerge & Samuels’ 1974), שלפיו שליפה מהירה של מילים מצביעה על כך, כי זיהוי המילים נעשה ברמה אוטומטית. הדבר מאפשר הפניית קשב לתהליכים גבוהים יותר של הפקת משמעות מן הכתוב.
הם מציינים נתון נוסף: כי במחקר חלוץ שנערך בישראל נמצא קשר מובהק בין מהירות הקריאה לבין רמת הכתיב בקרב תלמידי בית ספר יסודי. מהירות זיהוי המילים משקפת את אחסונן התקין של תבניות כתיב בזיכרון האורתוגרפי.
את הקשר בין רמת כתיב גבוהה לקצב קריאה תקין אפשר להסביר בכך שכאשר הילד מודע ליחידות המורפולוגיות – הוא מצליח לקרוא את המילים במהירות, וגם לקלוט את האיות. גם כאשר המילים אינן בעלות תבנית מורפולוגית, הקורא היעיל 'מצלם' אותן ומצליח לשלוף אותן בקצב תקין בקריאה, ובאיות תקין בכתיבה.
התפתחות הקצב בקריאה
מהירות הקריאה, הנמדדת על די חישוב מספר המילים הנקראות בדקה, מתפתחת באופן קבוע משנה לשנה, עד שהיא מתייצבת. בכל גיל, ישנם מדדי קצב נורמטיביים שעל פיהם ניתן לבחון האם הילד קורא בקצב תואם למצופה, או נמוך ממנו.
את קצב הקריאה ניתן לבדוק בקריאת צירופים, מילים וטקסטים. לכל אחד מהם הקצב המצופה שונה, בהתאם לסקרים שנערכו כבסיס לקביעת הנורמות באבחוני הקריאה. ניתן לראות שבקריאת טקסטים מצליחים הילדים לקרוא בקצב גבוה יותר מאשר בקריאת צירופים, שכן הם מערבים בקריאה גם את הגורם הסמנטי וההקשרי. כתוצאה מכך, גם הנורמה המצופה בקצב קריאת טקסט גבוהה יותר.
כאשר קיים כשל בהתפתחות הידע האלפביתי והאורתוגרפי, מהירות הקריאה והדיוק בקריאה נמוכים יחסית לגיל. הטענה המעניינת של שני, זייגר ורביד (2001) היא, שההבדלים ההתפתחותיים בין דרגות הכיתה הם במהירות קריאת מילים יותר מאשר ברמת הדיוק!

איך מודדים קצב קריאה?

אפשר להקשיב ולהתרשם, ואפשר למדוד ולהשוות לנורמות.
הנוסחה למדידת קצב קריאה:

להלן טבלת מדדים על פי ערכת האבחון א-ת, המספרים מסמנים את מספר המילים המצופה לדקה, בטווח הנורמה (המספר הגבוה – הוא של הרמה הנורמטיבית, והנמוך – של קצה הרמה הנמוכה שעדיין בטווח הנורמה).

מדדי הנורמות של האבחון נבנו על בסיס של סטטיסטיקות אצל מספר רב של קוראים שקראו טבלת צירופים, רשימת מילים וסיפורים מסוימים אשר בערכת האבחון. אבל, מסתבר שניתן להסיק מהם גם באופן כללי. מדובר על צירופים ומילים מנוקדות, גם הסיפורים מנוקדים למעט הסיפור של כיתה ו׳.
ישנן נורמות כלליות המקובלות בנוגע לקצב קריאה בכל אחת מהכיתות:
כיתה ב׳: 40-60 מילים לדקה, כיתה ג׳: 60-80, כיתה ד׳: 80-100, כיתה ה׳: 100-120, כיתה ו׳ והלאה: 120 ומעלה.
ומה עם הדיוק?
קצב זה לא הכול, כשמדברים על שטף קריאה חשוב לוודא שהוא לא בא על חשבון הדיוק. כדי לאמוד גם את מצב הקריאה בהקשר לדיוק, נציג כאן גם את מדדי הדיוק המצופים בכל גיל.
להלן טבלת מדדים על פי ערכת האבחון א-ת.
המספרים מסמנים את טווח אחוזי השגיאותשנחשב נורמטיבי. המספר הנמוך, פחות שגיאות – הוא של הרמה הנורמטיבית, והגבוה – של קצה הרמה הנמוכה שעדיין בטווח הנורמה).

ישנן כיתות שבהן לא נאספו נתוני דיוק לקריאת צירופים, במסגרת מבדקי הסטטיסטיקה, ולכן המשבצות ריקות. גם כאן בכל הטקסטים פרט לסיפור של כיתה ו׳ – מדובר בטקסט מנוקד. שימו לב שלא תמיד קיימת עקומה קבועה של ירידה באחוזי שגיאות לאורך הכיתות. מן הניסיון בשטח ילדים צעירים מפעילים יותר את המעבד הפונולוגי ולכן מצליחים לדייק יותר בקריאת צירופים. שימו לב שעם ההרחבה צירופים<מילים<סיפור – יורדים אחוזי השגיאות המצופים מכיוון שבקריאת מילים מעורב גם העיבוד הסמנטי, ובסיפור – גם העיבוד התחבירי.

תכלס – התלמיד/ה והשטף

מה עושים כדי לקדם את הילד כך שיקרא בקצב מהיר יותר, ושזה לא יבוא על חשבון הדיוק?

על פי מחקרו של ליון, 1998 – תלמיד ממוצע זקוק ל-4 עד 14 חשיפות של מילה חדשה כדי שיקרא אותה באופן אוטומטי. אם נחשב את הממוצע, זה אומר: 9 חשיפות למילה.
כדי לשפר קצב קריאה, עלינו לגרום לילד להיחשף למילות הטקסט שוב ושוב, כ-9 פעמים, עד שיוכל לשלוף אותן כראוי. מסתבר שהטווח 4-14, תלוי במסוגלות הילד, וגם במורכבות המילים, אבל לא נוכל לעבוד כמו רובוטים על כל מילה בשפה, אלא ניקח מכאן את הכיוון – להרבות בחשיפה.
השאלה הגדולה – איך עושים את זה בצורה מעניינת ונעימה? אין טעם לתת לילד רשימות אין סופיות של מילים חוזרות על עצמן, לשינון. גם את המטלה של 'לקרוא 3 פעמים ולהביא חתימת הורים' – הילדים אינם אוהבים. כדי שילד ייתרם מההפעלה, חשוב שישתף פעולה.
בשביל לתת מענה זה בדיוק, הופקו ערכות אלו של ״קריאה זורמת״.


התשתית המקצועית בערכות ״קריאה זורמת״
כדי שהפעילות תהיה אפקטיבית, היא צריכה להיות מבוססת על ידע מקצועי. התשתית המקצועית של הערכה בנויה על העובדה שבתהליך הקריאה מעורבים ארבעה מעבדים: הפונולוגי, האורתוגרפי (שכולל את המורפולוגי) הסמנטי והתחבירי. הנחת היסוד היא, שאם נלמד את הילד להיעזר במעבדים הללו באופן אקטיבי, הוא יצליח לרתום כל אחד מהם לסירת המרוץ, ויצליח לשפר את הזרם והשטף בקריאה בצורה מקסימלית.
מומלץ, לנסות לבחון אצל כל אחד איזה מהמעבדים זקוק לחיזוק במיוחד, ולהתמקד בפעילויות הקשורות אליו. אבל, למעשה – גם אם נחזק את המעבד הפעיל, נצא נשכרים. שכן, אין מזרזים אלא למזורזים, ויתכן שכשנשענים על המעבד החזק יותר, ההתקדמות תהיה מהירה יותר.

הדירוג וההתאמה בערכות ״קריאה זורמת״
כל טקסט מורכב ממשפטים, המשפטים ממילים, והמילים – מצירופים. אפשר לבצע פעילויות ולאמן את הילד בקריאה של טקסט, אבל אם רוצים לדרג – אפשר להשקיע בכל הרמות, שלב אחר שלב. כשהילד מגיע לאוטומטיזציה בקריאת צירופים – הדבר מאפשר לו ביתר קלות לקרוא במהירות מילים, וכשהוא מתמודד יפה ברמת מילה, הוא עשוי להצליח ברמת משפט, וממנו את הטקסט כולו. במידת האפשר,
דירוג נוסף שניתן למצוא בערכה זו, הוא בהתאם לרמת המורכבות של המילים: הברות פתוחות, סגורות ושילוב של שוואים. החלוקה להברות היא כלי שמלווה מאחורי הקלעים.


לאיזה גיל מתאימות ערכות ״קריאה זורמת״?
הערכות מתאימות למגוון גילאים. ניתן להתחיל לשלב תרגילים מתוכן גם במהלך רכישת הקריאה. יש בהן משימות רבות שמתאימות לשלב תיקון קריאה, כשהמטרה העיקרית היא שיפור השטף. הטקסים – בחלקם מנוקדים ובחלקם ללא ניקוד. בכל יחידה – כמה טקסטים שכל אחד תואם בתוכנו ובסגנונו שכבת גיל שונה – להתאמה מקסימלית ע״י המורה.

עקרון הלמידה הפעילה והמשחוק – בערכות ״קריאה זורמת״
אחד המוטיבים המרכזיים בעריכת החומר היה לדאוג ללמידה פעילה, אקטיבית וחווייתית. בערכות ״קריאה זורמת״ משחקים אטרקטיביים, פעילויות מגוונות. שילוב של עבודה פרטנית, זוגית או קבוצתית ואפילו כיתתית. כך שהתלמיד עובד בכיף – וגם שותף בתהליך המעקב אחר התקדמותו בשיפור השטף בקריאה.
״קריאה זורמת״ הינה סט של 4 ערכות, שכל אחת מהן מפעילה מעבד אחר מארבעת המעבדים למען המטרה של שיפור השטף בקריאה.

הצצה לתוכן העניינים של ערכת "פונולוגיה זורמת" – החלק הראשון מסט הערכות "קריאה זורמת"


1, 2: דפי הנחיות למורה – למי פעילויות אלה מתאימות, ואיך מפעילים אותן.
3: מושכים צלילים – אימון בזיהוי מהיר של צליל התנועה בצירופים
4: ממשיכים מילים – אימון באיתור מהיר של מילה לפי ההתחלה שלה
5: תפוס את הארוך – משחק השוואה מהירה בין מילים בהקשר לאורך ומספר הצלילים
6: איפה אני? – אימון איתור מהיר של צירוף נתון בתוך מילים המוצגות בציורים

7: דפי הנחיה למורה – איך מפעילים כל פעילות של קריאה זורמת בצירופים
8: גרף הצירופים – לתיעוד המעקב אחר התקדמות התלמיד/ה בקצב קריאת צירופים
9-12: שוקולדים – טבלאות אימון בקריאת צירופים מסוגים שונים וברמות קושי שונות
13-15: ציורים של צירופים – לוחות ליצירת חללים לקריאת 45 צירופים בתחרות עצמית

17,18: דפי הנחיה למורה – איך מפעילים כל פעילות של קריאה זורמת במילים
19,20: גרף ומילים – לתיעוד המעקב אחר התקדמות התלמיד/ה בקצב קריאת מילים
21 – 31: מילה בשנייה – משחק דימני -כרטיסים של מילים וציורים, מדורג לפי תנועות
32 – 35: קוביית הצבעים – קריאת מילים ואיתור ספציפי לפי צבעים בלוח או בכרטיסים
36 – 41: זוכה בלוטו – התאמת מילה לתמונה תוך תמרוץ הספק ודיוק, ב-3 רמות קריאה
42: קיפולי מילים – פעילות להרגיל את הילד לשער מה תהיה המילה לפי ההתחלה
43, 44: הברות מתחברות – מפרקים ומחברים מילים מורכבות לפי חלוקה להברות
45: איפה כאן שינוי קטן – תחרות בין רשימות שבכל אחת שינוי אחד ממילה למילה
46, 47: ונהפוכו – משחק זוגי לבניית מילים בעזרת היפוך סדר ההברות המוצגות

48, 49: דפי הנחיה למורה – איך מפעילים כל פעילות של קריאה זורמת במשפטים
50, 51: תרגומון – משחק פיענוח מילים שאינן מוכרות (משפה לועזית) בתוך משפטים
52 – 54: תשובות בשניות – פעילות לאיתור מידע מהיר בפיענוח משפטים בנושא אחיד
55 – 57: בזכוכית מגדלת – להבחנה במילים מורכבות הזקוקות לפיענוח בתוך משפט
58: חרוזים מזרזים – השלמת משפט במילה מחורזת למשפט הקודם, ככלי לשטף

59: דפי הנחיה למורה – איך מפעילים כל פעילות של קריאה זורמת בקטעים
60 , 61: זריזים עם חרוזים – פעילות השלמת חרוזים בשירי דקלום (לבוגרים)
62 – 65: תינוקות באי בודד – סיפור מנוקד לשכבה הצעירה, פעילויות מגוונות לשטף
66 – 69: האיכר, הפועל והדוב – סיפור מנוקד לשכבה הבינונית, פעילויות מגוונות לשטף
70 – 72: פלינדרום – סיפור ללא ניקוד לשכבה הבוגרת, פעילויות מגוונות לשטף

בקיצור, אם חיפשת…

  • משחקים לשיפור שטף בקריאה לגיל הצעיר, הבינוני או הבוגר.
  • טקסטים קצרים לשיפור השטף, + מגוון פעילויות מעניינות.
  • קידום הילדים בשטף בקריאה, שיפור הקצב בלי שיבוא על חשבון הדיוק.
  • רעיונות חדשניים לשיפור השטף בקריאה במילים מסובכות.

אז הגעת למקום הנכון בדרך למציאת הפיתרון!

אילו מילים ואת אילו ילדים – מריצים בערכת 'פונולוגיה זורמת'?

איך פעילות זו משפיעה על תהליך הקריאה והכתיבה?
העיבוד הפונולוגי מעורב בתהליך הקריאה. גם כאשר הקורא עובר את שלב הרכישה, והפיענוח נעשה באופן יותר אוטומטי, וממילא העיבוד האורתוגרפי תופס נתח גדול יותר – עדיין יש מקום לעיבוד הפונולוגי. ואת המקום הזה אנחנו רוצות לפתח בפרק הנוכחי. העיבוד הפונולוגי נחוץ בעיקר בקריאת מילים שאינן בעלות תבנית אורתוגרפית או מורפולוגית, וכן מילים שאינן שכיחות בשפה. משום כך עיקר הפעילויות בפרק זה עוסקות במילים המורכבות מבחינה שמיעתית ובעלות מבנה בלתי שגרתי.


למי מתאימה פעילות ״קריאה זורמת״?
לילדים שקוראים בקצב איטי מהמצופה, והדבר משליך על ההבנה וההספק שלהם בחיים הלימודיים.
לקוראים ש׳יש להם זמן׳ וזקוקים לתמריצים כדי שיאיצו את קצב פעילותם בכלל, ובקריאה בפרט.

בסט ״קריאה זורמת״ 4 חלקים:

התאמות ספציפיות לכל אחד מן החלקים בסט ״קריאה זורמת״:

למי מתאימה פעילות ״פונולוגיה זורמת״?

  1. לקוראים שעדיין לא רכשו אוטומטיזציה בפיענוח.
  2. לקוראים שרכשו אוטומטיזציה בקריאת צירופים, אבל מסתבכים בקריאה של מילים מורכבות ובלתי מוכרות, כשהן מופיעות ברשימת מילים, במשפטים או בקטעים.
  3. לקוראים שיש להם קושי בהיגוי מבנים מורכבים של מילים, גם בלא קשר לקריאה.

למי מתאימה פעילות ״אורתוגרפיה זורמת״?

  1. לקוראים שרכשו אוטומציה בפיענוח, אבל רגילים לפענח כל מילה באופן סדרתי ולא להתחשב בתבנית המילה, ובמורכבותה המורפולוגית.
  2. לשוגים בקריאה ובכתיבה על רקע חוסר הבחנה מורפולוגית בין סיומות, תחיליות, שורשים ועוד.
  3. לילדים ששוגים וקוראים באופן איטי גם מילים שכיחות בשפה, וגם כאלה שחוזרות על עצמן.

למי מתאימה פעילות ״סמנטיקה זורמת״?

  1. לקוראים שהקריאה שלהם מאופיינת בחוסר תשומת לב למשמעות המילים והטקסט, עושה רושם שהם קוראים טכנית ו׳מנותקים׳ מהתוכן. משום כך הם גם לא נעזרים בתוכן לצורך הגברת הקצב.
  2. לילדים שבאופן כללי השפה לא מפותחת אצלם, והם זקוקים לתיווך והטרמה כדי שהיא תהווה כלי לשיפור הקריאה והקצב.

למי מתאימה פעילות ״קריאה תחבירית״?

  1. לקוראים שמצליחים לפענח כראוי, אבל מתקשים להגיע ליחידה משמעותית רחבה כמשפט וקטע.
  2. לקוראים שמתקשים להבין קשר בין חלקים במשפט, וזה מחבל בהבנת הנקרא שלהם.
  3. לקוראים שלא מספיק מתחשבים בסימני הפיסוק, ומתקשים להגיע להנגנה נכונה במשפטים.

אם חשוב לך לשמוע מניסיונם של אחרים לפני ההחלטה, בבקשה:

הערה: עד כה, סיוון תשפ"ג (6.2023) יצא לאור רק החלק הראשון 'פונולוגיה זורמת'. שאר החלקים – בפיתוח…

ובינתיים – אפשר לשמוע ולצפות מצגת הרצאה מרתקת בנושא, להחכים ולהכיר גם מעבר ל'פונולוגיה זורמת'.

את ההרצאה הזו מסרתי בכנס חנוכה למורות להוראה מתקנת, שהתקיים בחנוכה תשפ"ג בבני ברק.

ואם חשוב לך להתעדכן כשתצא הערכה הבאה בסדרה:

אולי יעניין אותך גם

-----

הוראה מתקנת

רגעים מכוננים בהוראה מתקנת

יש‭ ‬שיעורים‭ ‬של‭ ‬הקניה‭,‬ ויש‭ ‬של‭ ‬תרגול. יש‭ ‬עבודה‭ ‬דרך‭ ‬משחק‭,‬ ויש‭ ‬בדף‭ ‬שכפול. יש‭ ‬רגעים‭ ‬שבהם‭ ‬את‭ ‬רואה‭ ‬את‭

קרא עוד »
הוראה מתקנת

אני והחינוך המיוחד

נקודת התחלה. שאלה ותהייה: מהו המבט שלי על ה"חינוך המיוחד"? האם שונה הוא גם שווה? ומה עושים בשביל זה? אתחיל

קרא עוד »

מתלבטים? רוצים להתייעץ?

צרו קשר ונשמח לחזור אליכם