---------

הבלוג

---------

מערך שיעור בהוראה מתקנת בקריאה ללא ניקוד

אני רוצה לשתף אתכם בשיעור שהעברתי היום לתלמידת כיתה ח׳, הזכאית לסל אישי. עדיין מתמודדת עם קושי בקריאה שוטפת, כמובן בלי ניקוד. הבנתי, שמורות רבות, גם כאלה שרכשו את הערכות להוראה מתקנת מבית ״שׁבילים״ רוצות לדעת טוב יותר איך להשתמש בהן, וכיצד להעביר דרכן שיעור באופן המיטבי.

אז אני לא יכולה להבטיח שיש תשובה אחת, ודווקא יכולה להבטיח שלא. אבל רוצה לתת לכן להציץ לשיעור שהעברתי, לטעום מהחוויה הטובה שהיתה לי ולתלמידה, ולבדוק אם יש מה לקחת מכאן להלכה ולמעשה. אין הכוונה לבצע ׳העתק הדבק׳ של המהלך, אבל כן להבין כיווני חשיבה.

הפעילות שלנו מתאפיינת בדינאמיות ובהתאמה לצורך שעולה במהלך השיעור, ואולי דווקא העניין הזה צריך שיעור…

שיעור דרך ערכת ״אורתוגרפיה זורמת״, עמוד 2 בחוברת. פעילות C בקובץ המשחקים.

התלמידה הייתה אמורה להגיע עם שיעורי בית שקיבלה מהשיעור הקודם. בשיעור ההוא ערכנו היכרות עם המילים בטבלאות בעמוד 1 בחוברת. אבל לא הביאה… ביקשתי ממנה להשלים את שיעורי הבית לשבוע הבא, המשימה שקיבלה שם הייתה למיין את המילים הנתונות לפי הכתיב שלהן, וליצור רשימות של מילים שבהן א/ה/ע. וכן ק/כּ, וכן ט/ת. בצורה כזו רציתי לגרום לה לקרוא שוב את המילים בבית, תוך מיקוד ותשומת לב לכתיב. התכוונתי להגיע למצב שהיא תוכל גם לכתוב אותן נכון.

עכשיו נמשיך בעמוד 2 – בטבלה מופיעות המילים שהיכרנו בשיעור הקודם, אבל תסתכלי על שתי הטבלאות, ותאמרי מה ההבדל ביניהן? – בטבלה הראשונה המילים היו מסודרות לפי קבוצות, ובטבלה הזאת הן ללא סדר.

תקראי את המילים הללו כמו שהן מופיעות עכשיו בטבלה החדשה בבקשה… מה את אומרת? מתי קראת אותן מהר יותר, כשהן היו מסודרות או עכשיו? – כשהן היו מסודרות. נכון, אנחנו רוצות להתאמן, כך שגם כשהמילים אינן מסודרות נצליח לקרוא אותן במהירות, כי כבר נכיר אותן היטב.

עכשיו תקראי את המילים מהטבלה ה׳מבולגנת׳ אבל בדילוגים, כך שיצאו לנו קבוצות. לאו דווקא לפי סדר בתוך כל קבוצה, אבל העיקר קבוצה אחר קבוצה. (כאן מעורב גורם סמנטי, אבל בעיקר עובד האורתוגרפי בהיכרות של התלמיד עם המילים שהכיר בעמוד הקודם). התלמידה סרקה, וקראה בקול רק את המילים ששייכות לכל קבוצה, לדוגמה: אב, חשבה לקרוא שבת כאילו זה שבט, אבל מיד שמה לב להבדל, והמשיכה: ניסן, תשרי, טבת, שבט, חשוון, תמוז, סיוון. כשסיימה הצבעתי על שתי שורות שבהן יש מילים ששייכות לקבוצה, והיא דילגה עליהן: אייר, אלול. אפשר היה גם לספור תוך כדי קריאה, ולשים לב לבד שלא הגענו לשתיים עשרה… וכך הלאה עם הקבוצות הנוספות; מספרים, צבעים ועוד.

בואי נראה איך המילים הללו נכנסות לטקסטים, וכיצד נצליח לקרוא אותן במהירות, כי הן כבר מוכּרות.

בדף C מקובץ המשחקים שלושה טקסטים שבהם משולבים המילים מהטבלאות הללו.

התלמידה החלה לקרוא את הטקסט הראשון תשרי… נתקעה קצת במילים: בִּיעַף, חזרתי אחריה והדגשתי: זו באמת מילה לא מוכּרת, ביעף הכוונה במהירות, כאילו עפו, חלפו ביעף – חלפו במהירות.

כשמסבירים לילד מה גרם לו להתקשות במילה מסוימת, זה עוזר להרחיק ממנו את תחושת הכישלון, ולתת הבנה שהמילה קשה, ולא סתם הרגיש קושי.

מילה נוספת שקצת התגמגמה לה היתה דווקא המילה: עלה. זמן תשובה – עלה. גם כאן הסברתי שזו לכאורה מילה קלה, אבל בדרך כלל אנחנו רגילות לפגוש אותה כשמדובר על ילד שעלה ב… מדרגות, או עלה לישון וכד׳. אבל כאן המילה מופיעה בסוף משפט, ולכן נראה קצת מוזר.

במילה ׳התחלנו׳ היה נראה לך שהאות ה׳ היא ה״א הידיעה, אבל יש עוד משהו שכדאי שתכירי: מילים רבות מתחילות בצירוף של ״הת״, התלבשתי, התפלל, התקרבנו וכאן… התחלנו. התחלנו את…

את המילה שירנו, קראה: שירַנו. שאלתי: את מכירה מילה כזאת: שירַנו? היא תיקנה ל-שירֵנו, שאלתי: מה זה שירֵנו? שיר שלנו. נכון אם תשימי לב הטקסט הזה מחורז, יש בו חרוזים ולכן הוא בעצם שיר. יש לו אפילו מנגינה: תשרי, חשוון, כסלו, טבת… והתחלנו את שירנו מהתחלה. למה מתחילים שוב מהתחלה? כי איזה חודש מגיע אחרי אלול?… תשרי, כשמסתיימת שנה אחת מתחילה שנה חדשה, זה כמו מעגל, אז השיר הזה לא נגמר…

נמשיך בטקסט מס׳ 2 – אדום, כתום, צהוב… התלמידה קראה עד הסוף. במילה אֵלֶה, היא קראה: אֵלָה. אמרתי: יש כזאת מילה: אלא, אבל תבדקי אם היא מתאימה כאן: אדום, כתום, צהוב… אלא הם צבעי הקשת. ? לא. מה זה יכול להיות? – אני לא יכולה לדעת, כי אין כאן י׳ או ו׳. – נכון מאוד, בואי נראה מה עושים בכתב לא מנוקד, כשאין סימנים של י׳ או ו׳. ניגשתי אל הלוח וכתבתי – מה עושים כשקוראים בלי ניקוד? שירטטתי חיצים, והתחלתי למלא: אם רואים י׳, כנראה שזה חיריק. אבל אין לנו כאן י׳. אם רואים ו׳ זה יכול להיות סימן לחולם, או לשורוק. אבל אין לנו כאן ו׳. איזה ניקוד יכול להיות כשאין ו׳ או י׳? אולי ציירה-סגול, אולי קמץ פתח. בואי ננסה להכניס אותן למילה: אלה. 1. אֵלָה – ראינו שלא מתאים למשפט, וגם כותבים את זה אלא. 2. אָלָה – אין כזאת מילה (לא רציתי לדבר כאן על מילה שלא מוכּרת, לשון שבועה). 3. אָלֵה – אין כזאת מילה, מה שזה נשמע כותבים: עלה. 4. אֵלֶה. את מכירה מילה כזאת? כן. בואי נבדוק אם מתאים למשפט: אדום, כתום, צהוב… אלה הם צבעי הקשת. מצוין.

שמתי לב שקראת יפה את המילה צבעֵי, שמת לב שיש לנו כאן סמיכות – צבעי הקשת, הצבעים של הקשת. ולא אמרת ׳צַבַּעי׳ למשל. גם המילה ׳שבעת׳ היא בסמיכות. ראיתי ששם היה לך קצת יותר מסובך. המילה הזאת באמת מבלבלת, כשהיא בלי ניקוד אפשר לקרוא אותה בהמון צורות: שָׂבַעְתָּ, שָׂבַעְתְּ, שֶׁבְּעֵת, וגם… שִׁבְעַת, זו הצורה המתאימה כאן.

כאן, קראת: ״מחול ה׳, מחול וסלח״, אלו מילים בלשון ציווי, אנחנו מבקשים שה׳ ימחול ויסלח. – למה? – כי הקשת זה דבר יפה, אבל מתי הקשת מוזכרת בתורה בפעם הראשונה? אחרי המבול, ה׳ הבטיח לנוח שיותר לא יביא מבול לעולם, ואם יחטאו הוא ישלח את הקשת כסימן לברית שהבטיח לא להביא מבול, וזה יזכיר לשוב בתשובה. אז הקשת מבקשת שה׳ ימחל ויסלח. הבנת איך זה קשור? – כן, ואתמול בבוקר ראיתי קשת… באמת? מעניין, אני לא ראיתי…

בשורה האחרונה ממשיכים לפנות אל ה׳, ולבקש: מידת הדין אל נא תמתח. כשאנחנו חוטאים, מתעוררת מידת הדין שדרכה מגיעים העונשים. אנחנו מתפללים שה׳ יסלח, ולא ימתח את מידת הדין. את הצירוף ׳אל׳ קראת בתחילה ׳אֶל׳, ומה באמת מתאים כאן? ׳אַל׳ הכוונה: לא. נכון מאוד.

תקראי שוב את הקטע הזה, עם כל הדיוקים…

נעבור לטקסט האחרון בעמוד, טקסט מס׳ 3. התלמידה קוראת, ואני מקשיבה עד הסוף. היא קראה יפה, משום מה את המילה המחולקת בסוף, התקשתה לבטא: הת-פו-צץ.

גם כאן יש את התחילית שהיכרנו ׳הת׳ באיזו מילה? התפוצץ. נכון. זו מילה שחזרה על עצמה. בכל הטקסט המילה הזו מופיעה בשלימות, וקראת אותה מצוין. בסוף רגילים לומר בדקלום הזה בצורה כזאת: ו-הת-פו-צץ. ובגלל זה המילה מופיעה כאן בצורה כזאת.

בכל אחד מהטקסטים כאן היו לנו מילים מהקבוצות שבטבלאות בעמוד הקודם. איזו קבוצה יש בטקסט הזה? של מספרים. אבל תשימי לב – יש הבדל בין המספרים המופיעים כאן לבין המספרים הכתובים בטבלה. תחפשי אותם, תקראי ותשווי. בטקסט ארבעה, שלושה, שניים, אחד. ואילו בטבלה: ארבע, שלוש, שתיים, אחת. מה ההבדל? למה לפעמים אומרים כך ולפעמים אחרת? – לא יודעת.

ניצלתי את ההזדמנות, ניגשתי את לוח הכיתה והסברתי בהרחבה על שמות מספר בלשון נקבה, ושמות מספר בלשון זכר. את התופעה המעניינת שדווקא בלשון זכר נוספת האות ה״א. עשינו כמה תרגילים של התאמת שם מספר לדמויות – ילדים וילדות, פרות, חתולים, מזכירות ו-מחברות. עברנו גם ליוצאי דופן כמו: כיסאות וביצים. וראינו שכשמדובר בשמות עצם דוממים, נוכל לדעת לפי היחיד אם זה זכר או נקבה, ולבחור בצורת שם המספר המתאימה.

חזרנו לטקסט, וראינו שמדובר כאן על תפוזים, ולכן שמות המספר כאן הם בלשון זכר. ביקשתי לקרוא מחדש, אבל הפעם להחליף את התפוזים ל-פומלות, והיה יפה לראות איך היא הבינה וידעה להחליף את שמות המספר ל-ארבע, שלוש, שתיים ואחת. וגם מילים נוספות לפי הצורך: נפלה, התפוצצה וכד׳.

ואז הלכתי לכיוון ספרותי, ושאלתי: תנסי לחשוב למה מי שכתב את הדקלום הזה בחר דווקא בתפוז, ולא בפומלה? – לא יודעת. – אתן לך רמז: דקלום או שיר מתאים שיהיו חרוזים. איזה חרוזים יש כאן? עץ – התפוצץ. חבל-נפל. – אה, אם זה היה בלשון נקבה, לא היו חרוזים: עץ – התפוצצה, חבל – נפלה…

יופי, אז למדנו גם קצת על שירים, וחרוזים. תדעי לך שגם החרוזים זה משהו שעוזר לנו לקרוא מהר. כשאנחנו יודעות שהמשפטים מחורזים, אנחנו יכולות לנחש את הסוף לפי ההתחלה.

ראיתי שנשארו 10 דקות, והחלטתי לשלב עוד תרגיל מסוג אחר. עמוד 58 בערכת ״פונולוגיה זורמת״ – האוסף שלי. יש כאן דקלום שחסרות בו מילים. בכל שורה שנייה חסרה מילה שמתחרזת עם המילה בשורה הקודמת. תקראי, ותנסי לנחש מה המילה המתאימה בכל שורה…

היא עשתה את זה נפלא, ונהנתה. כשהיה קשה – קיבלה רמז עד שידעה להתחשב בשני הגורמים – גם הפונולוגי, בחריזה, וגם הסמנטי-תחבירי, לפי המשמעות וההקשר.

שיעורי בית – 1. להשלים את הנדרש בפעם שעברה. 2. איתור מילים בתפזורת – המילים מהטבלה הראשונה בעמוד 1 (מופיעה בעמוד 2 בחוברת), 3. הכנת תפזורת על הטבלה השנייה שעסקנו בה בשיעור זה. 3. קריאה חוזרת של שלושת הטקסטים שקראנו מפעילות c בקובץ המשחקים. 4. השלמת משפטים מתחרזים מ״פונולוגיה זורמת״.

אני יצאתי מהשיעור הזה בהרגשה טובה. נראה לי שגם התלמידה. ואיך אתם?…

אולי יעניין אותך גם

-----

הוראה מתקנת

רגעים מכוננים בהוראה מתקנת

יש‭ ‬שיעורים‭ ‬של‭ ‬הקניה‭,‬ ויש‭ ‬של‭ ‬תרגול. יש‭ ‬עבודה‭ ‬דרך‭ ‬משחק‭,‬ ויש‭ ‬בדף‭ ‬שכפול. יש‭ ‬רגעים‭ ‬שבהם‭ ‬את‭ ‬רואה‭ ‬את‭

קרא עוד »
הוראה מתקנת

אני והחינוך המיוחד

נקודת התחלה. שאלה ותהייה: מהו המבט שלי על ה"חינוך המיוחד"? האם שונה הוא גם שווה? ומה עושים בשביל זה? אתחיל

קרא עוד »

מתלבטים? רוצים להתייעץ?

צרו קשר ונשמח לחזור אליכם