מה אפשר ללמוד מגמל אחד? מערך מיוחד >

הטרמה ככלי לשיפור שטף קריאה והכנה להפקת משמעות והבנת הנקרא.

ילדים רבים מגלים קושי בהבנת הנקרא רק משום שלא קראו די טוב את הטקסט שלפניהם. ולפעמים הדבר נובע מתופעות לשוניות שבכלל לא ׳באשמתם׳ של הקוראים. אחד האתגרים של תלמידים במטלות קריאה ללא ניקוד הוא ההתמודדות עם מילים הומוגרפיות. מילים שנראות באופן זהה, אך נהגות באופנים שונים כאשר לכל אופן משמעות שונה. התלמידים נוטים לקרוא את המילה בצורה השכיחה יותר, ולא תמיד שמים לב האם הוא אכן תואם להקשר. קחו את המשפט: המורה ביקשה להעתיק מספר חשבון מספר דוגמאות למספר דו ספרתי. חשוב לשדר לילדים שהתופעה בהחלט מאתגרת, וזה לא אומר שהם לא יודעים לקרוא אם הם לא קוראים נכון מילים כאלה בקריאה הראשונה. גם אנחנו כמבוגרים צריכים לעתים לחזור משפט אחורה, כתוצאה מתופעה זו.

מה יכול לעזור להתמודד עם אתגרי קריאה ללא ניקוד?

חשוב להביא את התלמידים למודעות לתופעה כמו תופעה של הומוגרפים. לאחר מספר דוגמאות מתווכות, לתרגל כדי להרגיל את התלמידים להקשיב למה שהם קוראים ברמת מילה – האם יש לה משמעות? וברמת משפט – האם המשמעות של המילה תואמת להקשר שבה היא נתונה. אלו דרכי פעולה שאינן קשורות דווקא לתופעת ההומוגרפים, שכן תמיד חשוב להיות קשוב למה שקוראים כדי להפיק משמעות. אבל תופעת ההומוגרפים ממחישה את הצורך הזה בעצירוֹת תוך כדי קריאה.

עצירות אלה נקראות בשפה המקצועית: ניטור הבנה. התלמיד עוצר ושואל את עצמו: הבנתי מה קרה כאן? הכול מסתדר לי, או שיש פה משהו שלא מתאים? הפעלת הבקרה באופן יזום לוקחת בתחילה מעט זמן, אבל בסופו של תהליך – הקורא יתרגל להפעיל חשיבה, הבקרה תהפך לאוטומטית ותגזול מינימום של זמן. אם קוראים מהר בלי לנטר, הפקת המשמעות לוקה בחסר, והעיקר חסר מן הספר…

רוצה לעזור לילד לקדם מיומנויות קריאה והבנה בחופשה? זה אפשרי!

יוצאים לטיול עם הגמל, ומפתחים:

• שטף קריאה, גם בלי ניקוד
• הבנת הנקרא עם כלים למיקוד

הגמל / מערך לדוגמה

כדי לגרום לילד לחשוב כשהוא מפענח מילים, לקשר את המילה שהוא קורא למשמעות שלה ולבדוק האם הן מתאימה להקשר שבו היא מופיעה – אנחנו עורכות פעילויות טרום קריאה, במהלך קריאה ואחריה. פעילויות אלה מחייבות את הילד לעצור, לנטר, לבקר ורק אז להמשיך לעבודות הבנת הנקרא.

המשימות מגיעות באופן שיפעיל בכל פעם עיבוד אחר לטקסט ויאפשרו לתלמידות לשפר את השטף בקריאה גם אם הטקסט מכיל מילים הומוגרפיות, עמימות פונולוגית ומילים שאינן מוכּרות מבחינה סמנטית. כך להרגיל את הקוראים להפעלת כל המעבדים, גם בקריאה חופשית בהמשך.

לשם הדגמה נעשזה זאת באמצעות קטע ׳הגמל׳. זהו טקסט מידעי שבו 107 מילים. במקור מופיע בספר ״בשביל הלשון״ לכיתות הביניים כבסיס לשיפור מיומנות הפקת משמעות במגוון משימות הבנת הנקרא. הפעם אנו מוסיפות פעילויות שמסייעות לתלמיד לקרוא באופן מדויק כך שיגיע להבנה והפקת משמעות בקלות ובהצלחה.

שיעור ראשון / קריאה עם בקרה

הטרמה סמנטית-תחבירית

כדאי לערוך העלאת ידע קודם לפני הקריאה. אפשר לרשום בפני הילד את המילה: הגמל, ולבקש לקרוא. אולי נקבל גם את התשובה: הַגֶּמֶל. אחרי שנציג את התמונה, כולם ידעו לקרוא נכונה בצורה בטוחה. כך למדנו להיעזר באיור לצורך הקריאה וההבנה.
נעלה ידע קודם ע״י מידע קצר שהקורא יכול לומר אודות הגמל. נוכל לקבל תשובות מגוונות, החל מ״השיניים שלו עקומות״, וכלה ב״הוא חיה לא טהורה, כי הוא יש לו רק סימן טהרה אחד, וצריך את שניהם. וגם יש כל מיני סוגים של גמלים…״ אולי יזכירו את הדבשת, ואת זה שיש לו שם מים והוא יכול לשרוד הרבה זמן בגלל זה.
לאחר הקריאה – כדאי לעמת את ההשערות והידע הקודם שהיה לנו, מול הידע שהתחדש. (לשם כך מוצגות השאלות הראשונות בעמוד הראשון של משימות הבנת הנקרא בהמשך).

בשלב הראשון הטקסט מוצג בצורה של קלוז. המילים להשלמה נתונות בשתי אפשרויות ניקוד, ועל הקורא לסמן את האפשרות התואמת להקשר. כך הילד מכיר בעובדה שניתן לקרוא את המילים בשני אופנים, ושיש לבחור באפשרות המתאימה להקשר, ועושה עם המידע הזה פעילות אקטיבית, שניתן גם לבדוק. כאשר הוא ייגש לקרוא את הטקסט המלא שוב ייפגש עם המילים הללו, והפעם הוא אמור לערוך את ה׳בחירה׳ הזו בראש.

המילים ההומוגרפיות הן בהחלט אתגר, בפרט בטקסט ללא ניקוד. אבל יש אתגרים נוספים, ויש עוד מעבדים שצריך להפעיל כאשר קוראים כדי להיעזר בהם לשטף קריאה תקין.

קריאה חוזרת תמיד (?) עוזרת

על פי מחקרים הילד זקוק ל-9 חשיפות בממוצע כדי שמילה תיקלט באוצר המילים הלקסיקלי שלו. יוצא מכך, שקריאה חוזרת תמיד עוזרת. אבל אם רוצים שהקריאה החוזרת תהיה אפקטיבית ואף מעניינת יותר – עושים בין קריאה לקריאה פעילות ממוקדת מטרה, ובכך מעלים את תשומת הלב של הקורא לאלמנטים משמעותיים.

המטלה שבין קריאה לקריאה היא למעשה פעילות קלילה של איתור מילים בתוך הטקסט. בכל פעילות ההתמקדות בגורם אחר: חלק מן הפעילויות מעמתות את הקורא מול מציאות מאתגרת, וחלקן מזמינות אותו להיעזר – כל פעם במעבד אחר. בסך הכול 7 פעילויות. אחרי כל פעילות (או לפחות 3 פעמים) – אפשר להזמין את התלמיד לקרוא תוך מדידת סטופר וסימון שגיאות. מתוך ציפייה לשיפור – הפחתה בשני המדדים.

המורה (או ההורה) מודדת את הזמן, ומסמנת לעצמה שגיאות בדף נפרד. קראנו לשגיאות ׳תיקונים׳, כדי שהתלמיד ידע שמצפים ממנו לקרוא מדויק, רק שאם הוא שוגה יצטרך לתקן את המילה ששגה בה, וכמה פחות תיקונים זה אומר שקרא יותר מדויק מלכתחילה.

• איתור מילת הכותרת – הגמל – מילה שחוזרת. המילה: הגמל מופיעה 6 פעמים בטקסט. כשמחפשים אותה מפעילים את הקריאה הסורקת והעיבוד האורתוגרפי שמזהה את המילה בצורתה. משפר את השטף בקריאה באמצעות קריאת מילה באופן גלובלי, בלי לפענח שוב ושוב.
• איתור מילים שנוספו להן אותיות שימוש. כאן יש שתי מטרות – האחת, לזהות את אותיות השימוש עם המשמעות שהן מוסיפות למילה. והשנייה, לזהות את המילה הבסיסית, אם היא מוכרת – אין צורך לפענח אותה אות אחר אות, אלא להבין את ההרכב של אותיות שימוש+מילה. שילוב של עיבוד אורתוגרפי ומורפולוגי.
• איתור המילה ׳הוא׳ גם אם נוספו לה אותיות שימוש, משלב את שתי הנקודות שעבדנו עליהן קודם.
• מילים בהטיית שייכות (רעבונו – רעבון שלו, בדבשתו – בדבשת שלו, שבדבשתו – שבדבשת שלו). האתגר הוא פונולוגי וסמנטי – די מסובך להגות את המילים הארוכות עם כינויי שייכות, וגם לא תמיד מבינים אותן בשל הצורן של השייכות שמהווה תחליף למילה שלימה. הכלי המחזק הוא מורפולוגי – היכרות עם המבנה של כינויי השייכות ופירוק המילה לשתי מילים פשוטות יותר.
• איתור הופעות מיוחדות של האות י׳ – האות י׳ מאתגרת מבחינה פונולוגית – הצורה השכיחה לאות זו היא כאות ניקוד אחרי חיריק, אבל כאן רצינו לשים פוקוס על מצבים מיוחדים: כשהיא עיצורית – משמיעה את קולה או כשהיא נלווית לצליל צירה. הכלי המשמש במקרה זה הוא סמנטי – לפי משמעות המילה, מורפולוגי – בהיכרות עם תופעת הסמיכות, וגם קצת אורתוגרפי – כשהאות י׳ מופיעה בתחילת מילה או כשהיא כפולה באמצעה – ברור לנו שהיא משמיעה את קולה.
• איתור מילים שאינן מוכּרות לנו, ובירור המשמעות שלהן – אתגר ומענה סמנטי במקביל.

כדי שאחרי כל פעילות נוכל לקרוא את הטקסט בצורה טובה ללא ׳סימנים׳ מיותרים, הצענו לסמן את המילים המבוקשות בעזרת טוש מחיק כאשר על הטקסט מונח שקף. מאתרים, מסמנים, מוחקים וקוראים.

בעמוד הראשון הוספנו איור ושאלות הקומיקס. הם מזמנים לנו שיח להשלמת ידע עולם, והפקת משמעות.

שיעור שני – מעבָר מקריאה להפקת משמעות ומשימות הבנת הנקרא

משימות טובות של הבנת הנקרא אינן רק מבחן, הן שאלות המובילות את הקורא להבנה תוך מיקוד בגורמים משמעותיים להפקת המשמעות מהטקסט. כאשר מלמדים הבנת הנקרא חושפים את הילד לסגנונות שאלה שונים, ומדריכים אותו לדרך היעילה להתמודדות עימם. בעמודים 24 – 28 בספר ״בשביל הלשון״ לכיתות הביניים תוכלו למצוא יחידות לימוד הכוללות הדרכה והפעלה למילוי מטלות מגוונות של הבנת הנקרא על טקסט ׳הגמל׳. אחרי קריאה טובה של הטקסט, הילד מוכן לעבודה יעילה להפקת משמעות והבנת הנקרא.

הבנת מילים שאינן מוכּרות

בשביל להפיק משמעות צריך להבין את המילים שקוראים. אם מכירים אותן לפני המפגש בטקסט – מצוין. אבל אפשר גם ללמוד מה עושים אם נפגשים במילים שעדיין אינן מוכּרות. בחרנו לקרוא למילים ׳מילים שאינן מוכּרות׳ ולא ׳מילים קשות׳ או ׳מילים חדשות׳. כי לא מדובר במאפיין אובייקטיבי של מילים, והן לא מילים מחודשות בשפה, הן פשוט אינן מוכּרות. וכשנכיר אותן – נרויח עוד מילים באוצר, מילים שנוכל להבין בקלות, לקרוא אותן במהירות וגם להשתמש בהן בכתיבה, בהתאם למשלב.

בקטע ׳הגמל׳ נוכל למצוא מילים שלרוב אינן מוכּרות בגילאי הביניים (ד׳-ו׳) ולהגיע לפירוש שלהן בעזרת כל השיטות המקובלות. ראו בעמוד 25 פעילות קלילה בנושא זה.

השורש ככלי להבנה וכתיב

השורש הוא גורם משמעותי להבנת הקשר בין המילים ודרכי התצורה. משום כך, במבחני הערכה ומדידה ישנן שאלות אודות מילים משורשים מצויים בקטע. בקטע ׳הגמל׳ נוכל למצוא כמה כאלה. ראו בעמוד 26 פעילויות מדורגות המובילות את הילדים לשליטה בנושא השורשים לצורך ההבנה.

הבנת מאזכרים

מאזכרים הן מילים שרומזות על דברים שהוזכרו במקום אחר בטקסט. זה יכול להיות שמות גוף, כמו: ״הוא״ מילות יחס, כמו: ״אותם״, או אפילו צירופים כמו: ״מסיבות אלה…״.

הבנת הנקרא נשענת הרבה על מאזכרים. כאשר רוצים לשכתב טקסט עבור תלמידים ברמה שפתית נמוכה, אחת הדרכים לפישוט לשוני היא לפתוח את המאזכרים. אבל אם הילד ברמה סבירה, נרצה להקנות לו יכולת התמודדות עם טקסטים סטנדרטיים שיש בהם מאזכרים במידה מסוימת.
ההתייחסות למאזכרים צריכה להיות גם מתוך חיפוש לפי משמעות והקשר, וגם תוך התחשבות בהתאמה מורפולוגית. ראו את הכלל והמשימות שבעקבותיו בעמוד 27. חשוב לתת לתלמידים גם את ההבנה שהמאזכר לא מופיע רק בצורה הסטרילית של שמות הגוף, אלא לעתים בתור כינוי שייכות, או נטיית מילת יחס. מה הכוונה ׳בשבילם׳? בשביל שלהם, בשביל מי?

התמצאות מילון

במבחני הערכת הבנת הנקרא נותנים לעתים משימות הקשורות להתמצאות במילון. אמנם, יש ילדים שאינם משתמשים בו באופן פעיל ככלי למציאת פירוש של מילים. למרות זאת, בחרנו לא להתעלם ממשימות אלה. זאת משום שממיומנות זו ניתן לקבל רווחים נוספים, כמו למשל: קילוף מילה וחילוץ המילה היסודית של מילה בהטיה או עם צורנים נוספים. המילה ׳שבדבשתו׳ תהיה מובנת רק אם נזהה בתוכה את מילת היסוד: דבשת, ואת אותיות השימוש שנוספו בתחילתה, ואת כינוי השייכות שנוסף בסופו. חלקים שגם להם משמעות משלהם שצריך להתחשב בה. המילה הזו אינה רק רצף של הגאים: ש-ב-ד-בש-תו, אלא מילה בסיסית עם משמעות משלה + תוספות שגם להן משמעות משלהן.
משום כך, מומלץ לא לדלג על משימות אלה. ראו בעמוד 28 איך אפשר להגיש אותן בצורה המובילה להבנה.

עד כאן הטעימה… רוצה עוד?

תוכלו להמשיך לדפדף בספר ולראות נערכת בו היכרות עם מילות שאלה ועם מילות הוראה ותשובות בהתאמה, הדרכה למילוי מטלה של קלוז, התייחסות למספרים בשאלה ועוד.
תלמידות ׳סל אישי׳ רבות המתקשות להיתָרֵם מסֵפר הלימוד בכיתה, וזכאיות לקבל שעות סיוע פרטני בשעות אלה – יכולות להיעזר בספר זה בצורה טובה. הוא אמנם נלמד בבתי ספר רבים בכיתות ה׳ רגילות, אבל תלמידות מתקשות בכיתות גבוהות יותר יכולות להיתרם ממנו בלי להרגיש הנמכה מיוחדת, שכן לא כתוב על הספר הכיתה שאליו הוא מיועד, אלא בהגדרה כללית: ״לכיתות הביניים״.

רוצה להכיר ולדעת במה נשתנו ספרי ״שבילים״ מכל ספרי העברית? 

שלחי מייל: 0548424783c@gmail.com ותקבלי 4 תשובות לקושייה.