איך אפשר לשפר מצב של כתיב לקוי אצל ילדים?
האם בכלל אפשר לעשות זאת? אולי הכול תלוי במוטיבציה?
האם די בכך שנמליץ להרבות בקריאת ספרים והכתיב התקין ׳יתקבע׳ מאליו?
איזה קשר קיים בין תקינות הכתיבה לתקינות בקריאה, הבנה והבעה?
איך יודעים כיצד להתחיל לטפל בבעיות כתיב?
על כל אלה ועוד, במאמר ארוך מתמיד…

יש לך חלום על כתיב נכון?

רק שלא יהיו בושות ממי שמכבל אט העתכטוות הזוט 😜

אין ספק שכתיבה תקינה הוא כלי שהאדם נזקק לו במהלך החיים. הכתיבה התקינה מאפשרת תקשורת יעילה בין בני אדם. כתיבה כזו, כוללת בין השאר גם כתיב תקין. אם ה׳ שם אותנו באתגר הזה, סימן שהוא מצפה שנעשה השתדלות בנושא, מתוך אמונה שיש דרך להגשים את החלום…

מה כולל כתיב נכון?

כתיב תקין נשען על עיבוד שנעשה במוח.
העיבוד המוכר לנו משדה הקריאה, מתחלק לשני תחומים עיקריים: עיבוד שמיעתי ועיבוד חזותי.
העיבוד השמיעתי, מאפשר לנו לכתוב בכתיב תקין בהתאם למה שאנו שומעים. רוצים לכתוב את המילה: שלום, שומעים: שָׁ – וכותבים את האות שמייצגת את הצליל הזה. שומעים לוֹ – וכותבים את האות שמייצגת את זה, וגם את אות הניקוד הנלווית אליה לפי כללי הפונטיקה של העברית. שגיאות שנובעות מהמרה לקויה של צליל-סמל גרפי, מכונות בשם: שגיאות פונולוגיות. העיבוד הזה הוא בסיסי, ולכן בניתי את ערכת ״קריאה פלוס כתיב״ העוסקת במיגור שגיאות על רקע פונולוגי כחלק א׳ בסדרה.
העיבוד החזותי, מאפשר לכתוב בכתיב תקין בהתאם למה שאנו רואים. רוצים לכתוב את המילה חטא, ומעלים במוח את הייצוג החזותי שלה. זאת משום שהעיבוד השמיעתי לא מספיק כאן, עלולים להחליף בין ח/כ, ט/ת, א/ה. שגיאות שנובעות מהחלפת הומופונים – אותיות שונות המשמיעות צליל זהה, מכונות בשם: שגיאות אורתוגרפיות.
לעיבוד החזותי כמה שלבים: שלב ראשוני, עוד לפני רכישת הגורם האלפא-ביתי, שמכונה: שלב לוגוגרפי. בו יכול גם פעוט בן 3 לזהות מילה כציור. הוא רואה את הסמל של ״קוקה קולה״ ו״יודע לקרוא״ זאת מתוך תפיסה חזותית של מראה חזותי גרידא. בשלב שלאחר רכישת הצופן האלפא-ביתי, קולט הילד אט אט את מבנה המילים תוך קישור לפונמות שמהן הן מורכבות. בעת קריאה הוא עורך בתוכו עיבוד כפול: פונטי ואורתוגרפי. העיבוד האורתוגרפי התקין מאפשר לו לקלוט את המילה כיחידה אחת, על כל מרכיביה. שלב זה מכונה: שלב אורתוגרפי.
האם‭ ‬ניתן‭ ‬לעזור‭ ‬לשפר‭ ‬שגיאות‭ ‬כתיב‭ ‬על‭ ‬רקע‭ ‬כשל‭ ‬אורתוגרפי‭?‬

לכאורה, כדי לקלוט את המימד החזותי של המילה על כל מרכיביה, עליו ללמוד ״לצלם״ את המילה וליצור ייצוג חזותי פנימי המתייחס למילה על כל מרכיביה. מכיוון שבשפה קיימות טריליונים של מילים, ייצור ייצוג חזותי לכל אחת מהן (על כל הטיותיהן), עשוי לקחת שנים. בפרט למי שהעיבוד החזותי שלו אינו מפותח. אם זו הייתה האפשרות היחידה של רכישת הכתיב התקין, מסתבר שהיינו מתייאשים…
אלא שבשפה העברית ישנם כללי דקדוק שחלים על קבוצות שלימות של מילים. משום כך, ניתן ללמד את הילד כלל אחד שיוכל להחיל על הרבה מילים בבת אחת, ולחסוך לעצמו שגיאות רבות.

העיבוד המורפולוגי והמורפופונולוגי

ההתייחסות למבנה המילה מבחינה דקדוקית, נעשה בעיבוד שהוא עומד בפני עצמו. אם בעיבוד הפונולוגי מתייחס הילד לצלילים של המילה, בעיבוד המורפולוגי מתייחס הילד להטיות של מילים, תבניות ומשקלים. וכמו שלחיזוק העיבוד הפונולוגי עורכים תרגילים לפיתוח יכולת אנליזה וסינטזה שמיעתיים, כך לחיזוק העיבוד המורפולוגי ניתן לערוך תרגילי המרה מיחיד לרבים, זמנים, גופים ועוד…
המודעות לכללי הדקדוק, והתרגול בשימוש בהם בכתיבה נותן כר נרחב שמאפשר לנו לתת לילד כלים לצמצם את חוסר הוודאות באשר לכתיב הנכון. שגיאות שהיו יכולות להיחסך על ידי ידיעת כלל דקדוקי נוטים לכנות בשם: שגיאות על רקע מורפולוגי.

ישנם כללים דקדוקיים טהורים, כמו: סיומת ״תי״ בפעלים בעבר גוף מדבר (למדתי, כתבתי וכו׳). אך ישנם כללים שאינם מגיעים באופן ישיר משדה הדקדוק, אבל מצבים דקדוקיים מסוימים משפיעים על האופן בו נשמעת המילה, ומכיוון שההשפעה הזו היא קבועה, ניתן לעבד אותם לכדי כלל.
כלל כזה יכול לסייע לתלמידים בבחירת האיות הנכון. לדוגמה: אם שומעים בסוף המילה צליל של אַח, ניתן להבין שזהו פתח גנובה, ולכתוב בצורה המדויקת: רק ח׳ ללא תוספת. המילה בסיומת חַ נותנת מידע גם לגבי כל משפחת המילים שבה, שכן כלל בסיסי בלשון אומר שכל המילים במשפחה שומרות על כתיב אחיד, ולכן כולן תיכתבנה באות ח׳. כך בעזרת כלל מורפופונולוגי (שמשלב חלק שמיעתי וחלק דקדוקי) ניתן לחסוך שגיאות כתיב בקבוצת מילים גדולה שבה קיימת מילה בסיומת פתח גנובה. אגב, העיבוד הזה מפתח גם יכולת סמנטית, של קשר משמעותי בין המילים מאותה משפחה.

האם יש קשר בין כתיב לקריאה?

כפי שהזכרנו לעיל, השיבושים בכתיב יושבים על קושי בעיבוד מסוים במוח. אותו עיבוד משליך גם על הקריאה. כתוצאה מכך, המוקדים החלשים אצל הילד גורמים לו לשבש בקריאה ובכתיבה גם יחד.

• ילד בעל לקות פונולוגית – ישבש בקריאה ובכתיבה (ולפעמים אף בדיבור) בהשמטה, הוספה או החלפה של צלילי האותיות או התנועות. ככל שהמילה יותר מורכבת וקשה להיגוי כך ישגה יותר.
• ילד בעל לקות מורפולוגית – ישבש בקריאה ובכתיבה (ולפעמים אף בדיבור) בחוסר תשומת לב למבנה הדקדוקי של המילה. שיבושים בתבנית המילה, סיומות, מוספיות תחיליות וכד׳. לעיתים קרובות, הקושי המורפולוגי יביא גם לחוסר התאמה מורפולוגית בתחביר המשפט.
• ילד בעל לקות אורתוגרפית טהורה – ישבש בקריאה ובכתיבה רק במילים שבהן אין לו כלי עזר פונטיים או מורפולוגיים. למשל בהחלפה בין המילים – אף / עף, השמטת א׳ שותקת וכד׳.

בערכות ההוראה של ״קריאה פלוס כתיב״ מוצעת העבודה על הגורם המכשיל משני צידי המטבע – הן בהשלכה שלו על הקריאה, והן בהקשר לכתיבה.

• ב״קריאה פלוס כתיב״ חלק א׳ – עובדים על העיבוד הפונולוגי, ראו להלן שני דפים לעבודה על תוספת האות י׳ לניקוד.
• ב״קריאה פלוס כתיב״ חלק ב׳ – עובדים על העיבוד המורפולוגי, והמורפופונולוגי. ראו בהמשך שני דפים לעבודה על סיומות שייכות בלשון רבים, המודעות הזו תורמת גם לקריאה ללא ניקוד ולהבנת הנקרא.
• ב״קריאה פלוס כתיב״ חלק ג׳ – (עדיין רק בגדר תוכנית) בעז״ה ניתן כלים חיצוניים שיוכלו לעזור באופן ״מלאכותי״ לכתיב על בסיס אורתוגרפי, למילים שאין להן כלי עזר פונולוגייים או מורפולוגיים.

רווח צדדי שלפעמים הופך להיות מרכזי… > ילדים בוגרים רבים יעדיפו לומר שהם יוצאים למורה כדי שלא יהיו להם שגיאות כתיב, מאשר להכריז שהם עדיין ׳לומדים קריאה׳. וזו דרך מצוינת לעשות את זה בצורה מכובדת. על הדרך מרויחים גם פיתוח מיומנויות שפה, הבנת הנקרא והבעה שבאים בעסקת חבילה.

שני דפים מתוך ״קריאה פלוס כתיב״ חלק א׳ – לתוספת האות י׳ כאות ניקוד.

שני דפים מתוך ״קריאה פלוס כתיב״ חלק ב׳ – להיכרות ותרגול עם סיומות שייכות ברבים.

איך יודעים מאיפה להתחיל עם ילד ש״מתקשה בכתיבה״?

למינוח ״הילד מתקשה בכתיבה״, יש משמעויות רבות. גם כשאומרים ״לילד יש שגיאות כתיב״, לא ברור מה הסוג והמאפיין. לשם שיפור הכתיב מקובל מ׳חוסר ברירה׳ לנקוט באחת משתי דרכים: או ללמד לפי סדר קבוע, ״תוכנית לימודים״ לכלל התלמידים, או להימנע מהקניית כללים, להמליץ על קריאה מרובה בתקווה ש״זה יעבור״.
ב״קריאה פלוס כתיב״ אנחנו מציעים דרך אחרת, עובדים עם הילדים רק על השגיאות שהם שוגים בהן. בראשית כל יחידת לימוד יש דף הנחיה למורה, עם 10 מילים להכתבה. לפי התוצאות של מבדק זה היא מקבלת הנחיות ברורות על אילו נושאים צריך לעבוד, יודעת אילו דפים היא מצלמת ועובדת בצורה ממוקדת. גם הילד הרבה יותר משתף פעולה, מתקדם ומשפר יכולות.

קבלו מבדק הבחנה שיעזור לכם לבחור את הערכה המתאימה לילד הזקוק לשיפור הכתיב:

< עכשיו נשאר לכם רק לבחור >

בהצלחה!